תרל”ב Vayechi

תרל”ב
אא”ז מו”ר ז”ל פי’ ברכת יוסף הצדיק ברכות אביך גברו כו’ זה בחי’ שבת שכ’ ז”ל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים כו’.
The Chidushei Harim explained that the blessing that Yaakov gave Yosef and added “The blessings of your forefathers are greater than mine”, is referring to Shabbos, as it says one who enjoys the Shabbos inherits an unlimited inheritance
והפי’ ע”י שיודע כי חיות הכל מהש”י שיש נקודה פנימיות בכל דבר ממנו ית’. וכפי גב אבא בבקשהידיעת זאת הנקודה כך נתברך ונדבק הכל בשורש החיים.
This is because one who knows that all life force comes from HaShem, which means that in every single thing there is a part of Him that sustains it. and in as much as there is is awareness of this point there is more blessing and connection to the source of life
וממילא לא שייך מיצר וסוף לזה כי הנקודה חיות מהש”י אין לה סוף כי מא”ס היא.
Therefore in such a situation there are no restraints and limits for this point of life force from HaShem is limitless for it is from the unlimited source – HaShem.
אך פי’ המענג את השבת הוא שכל תענוגיו הם רק לזאת הנקודה הפנימיות שנק’ שבת באמת שהוא מנוחת הכל.
Now one who enjoys the Shabbos, meaning that all of his enjoyments are only focused on this pnimius point that is called Shabbos, this is tבhe ultimate rest. (המענג את השבת- he makes every pleasure part of this source of HaShem – Shabbos).
ולאשר יודע שהוא העיקר נתברך בזה.
And one who realises that this is the main reason for enjoyment – focused on spirituality- will be blessed from this.
ונק’ תאות גבעות עולם שכל הנבראים מתאוין לידבק בזאת הנקודה כי היא מחי’ כולם.
This is what is being referred to in Yaakov’s blessing to Yosef “To the utmost bounds of the eternal hills” (Literally to the desire of the hills of the world”). For this is the point that the entire creation desires to connect to, for it is what gives everything life.
ואא”ז מו”ר ז”ל פי’ ויחי יעקב בא”מ שע”י בחי’ אמת כמ”ש תתן אמת ליעקב יכולין להתקיים גם בא”מ.
And the Chidushei Harim explained (see above TRLA 1) that “Yaaov lived in the land of Mitzrayim”, also means that with the aspect of Yaakov which is Emes, one is able to live (be alive) even in Mitzrayim
והוא ידיעה הנ”ל שהכל חיות הנקודה הפנימיות וזה אמת.
This aspect of emes is the awareness we described above, the connection of HaShem giving life to everything.
כי שקר אין לו רגלים. ואמת מקיים העולם כנ”ל.
For falsehood does not last, yet emes – truth is what sustains the world.
וכשדביקין באמת כנ”ל לא יש מיצר כי כולם מושכין חיות מזה:
And when one is connected to truth, he no longer is bound by any limitations, for everything even the physical limitations are drawing their strength and sustenance from this point. (Therefore if a person is connected to this point, then he can connect to this point in everything, even in the things that seemingly are the limits, and they no longer limit him *).

ויברך את יוסף. והקשו כי אין הברכה רק להנערים.
“And he blessed הYosef” (Bereishis 48:15), the question is asked (see Ramban Ohr HaChayim) that the blessing was to Yosef’s children not to Yosef, so why does the pasuk say he blessed Yosef?
אך כי כל ברכה הוא מבחי’ יוסף שהוא להיות כל דבר נדבק ונקשר בשורשו שהוא חיות הנקודה הפנימיות מהש”י ממילא יש ברכה כי בשורש יש תמיד התחדשות.
The answer is that when it says “he blessed Yosef” the meaning is that all blessing is from the aspect of Yosef. This means that when everything is connected and attached to the source which is the life force of HaShem in everything then automatically there is a blessing, for in the source there is a constant flow of renewal.
(All problems, physical or spiritual all come from the physical limitation of time, from getting stuck in oldness. However when one can rise above time, there cannot be any problems, for then one is connected to the source of a constant renewal and at this source of blessing there are no problems!)
וכן בשבת כ’ ויברך ויקדש מיני’ מתברכין כל שיתא יומין ע”י שנתברר בשבת כי הש”י ברא כל הנבראים עי”ז ניתוסף להם חיות מחדש על כל ימי הבריאה.ה
Similarly on Shabbos, it says “He blessed…and sanctified it” (Bereishis 2:3) meaning that from the Shabbos the six days receive their blessing (see Ohr Hachayim ibid). For HaShem created everything and they get their continued sustenance from the Shabbos.
ובנ”י שמעידין ע”ז בש”ק מתברכין.
And therefore when Bnei Yisrael testify to HaShem’s creation on the Shabbos they too receive the blessing, for they too connect to the source.
וכ”פ אא”ז מו”ר ז”ל מ”ש וידגו כו’ בקרב הארץ ובמד’ פי’ כדגים שפותחין פיהם לטיפה מים כאילו לא טעמו כו’.
And the Chidushei Harim explained the Medrash (Bereishis Rabba 96:3) on the pasuk “they will multiply in the land, like fish” (48:16), that just as when it rains the fish jump out the water to catch a new rain drop so too Bnei Yisrael get excited to hear a new word of Torah
והוסיף הפי’ אף שהם בקרב הארץ וע”כ עושין מעשים גשמיים. מ”מ יהי’ עיקר החיות להש”י כמ”ש כי הם חיינו כו’ ולהיות תמיד דבוק בשורש זה הברכה כנ”ל.
And the Chidushei Harim added that the reference to the land is a reference to physicality, that even though Bnei Yisrael are forced to be involved with the land, the physical world, nevertheless their main sustenance is HaShem, as it says “they (the words of Torah) are our life” (Maariv prayer), and to be constantly connected to the source of blessing, as explained above.
וכ’ ישימך כו’ כאפרים כו’.
Furthermore it says that “HaShem will make you like Efraim and Menashe” (Bereishit 48:20) (Whenver one blesses one’s child it is with the blessing to be like Efraim and Menashe)
וקשה כי רק כראובן ושמעון יהיו כו’ ואמאי נתיחד הברכה ישימך כאפרים ומנשה.
However this is difficult, why are Efraim and Menashe chosen if they are at most equal to Reuven and Shimon (Bereishit 48:5)?
אך כי לאשר הי’ דור שאחר השבטים ומ”מ נתעלו להיות בכללם. וזה ע”י הברכה כנ”ל להיות דבוק בשורש אף שהם למטה במדרגה.
However the idea that Yaakov is expressing here is that even though Efraim and Menashe are a generation after Reuven and Shimon, nevertheless they were able to be elevated to the same status. This is because of the abovementioned blessing, that even for a lower level they were able to connect to the source.
ובאופן זה יוכל להיות נמשך ברכה לכל איש ישראל מאבות הקדושים אף אלף דור כי השורש מהם.
And in the same way every Jew who is descendant of the holy forefathers, even a thousand generations later can still draw on this blessing for they can connect to the source.
ובזה י”ל ג”כ מ”ש ויברך את יוסף. כיון שנתעלו בניו להיות שבטים. ממילא נתעלה הוא יותר
Now we can answer the original question, the blessing to Efraim and Menashe was also a blessing to Yosef, for now that his children became elevated Yosef too became elevated because of them. Because his sons became equal to his brothers, Yosef’s status was elevated to that of his father Yaakov.
[ועיין בזוה”ק הטעם שיוסף לא נמנה בין השבטים כי נתעלה למעלה מבחי’ שבטים ע”ש]:
[See Zohar (1:246:1) that explains the reason why Yosef was not counted amongst the rest of the tribes, is because he wa elevated above the tribes]