Bamidbar תרל”ד

תרל”ד

במדרש משל לנשיא ברחו ממנו בני המדינה כו’.
The Midrash (Bamidbar Rabbah 2:1) compares the giving of the Torah to a king who entered one town and the inhabitants ran away from him, this repeated itself in the second town he entered. When he finally entered an empty town the remaining inhabitants came out and greeted him. The king proclaimed this is a great city and this is where I will build my palace. So too HaShem came to the sea and it ran away, and the mountains and they too ran away (Tehillim 114:4), until He finally came to the desert which accepted Him. HaShem then proclaimed this is where I will build my dwelling place.
כי התורה היא שלימות הנבראים וכפי מה שהנבראים חסרים בעיני עצמם ומקוין אל השלמה. זוכין לתורה.
The explanation of the Midrash is as follows: The Torah is what gives creation perfection. It is in proportion to one’s level of realisation of how much one is lacking, and one’s desire to gain perfection that one merits to Torah.
ומאוד קשה לבעל בחירה להיות חסר בעיני עצמו כראוי ולכן ברחו בני מדינה.
Now it is extremely difficult for a person of free choice, to properly realise and feel that he is lacking. This is the reason why the inhabitants of the town ran away from the king. (For they refused to acknowledge their short-commings).
אבל מי שהוא כמדבר כמ”ש במדר’ שאינו זוכה לתורה עד שנעשה הפקר כמדבר וזה הי’ הכנת בנ”י קודם קבלת התורה שהגיעו לבחי’ מדבר להיות ברור בעיניהם וגם לברר זה בכל הנבראים שיהיו מקוין אל השלמה כנ”ל.
However one who makes himself like a desert, as the Midrash (Bamidbar Rabbah 1:7) says that one can only merit Torah when one makes oneself ownerless like a desert. This was the preparation of Bnei Yisrael before receiving the Torah. When they reached a level of midbar – desert, where there had absolute clarity and to bring this awareness about in the entire creation, that everyone and everything just longs for perfection.
ובחי’ זו נקראת מדבר שחפץ להיות נמשך אחר המנהיג אותו מלשון דבר א’ לדור:
This concept is called midbar, where one desires to be drawn after the one that guides him. Just as the word midbar is connected to the word dabar – leader. As the Gemara (Sanhedrin 8a) says “one leader (dabar) per generation.

איש על דגלו כו’. במדר’ דגלו עלי אהבה כו’ דילוגו כו’ היו מתאוין בנ”י להיות להם דגלים כמלאכי השרת כו’. הבטיח הקב”ה לאברהם כה יהי’ זרעך שיהיו צאצאיך כמותך כו’.
“Each man by his flag etc” (Bamidbar 2:2). The Midrash (Bamidbar Rabbah 2:3) connects the flags mentioned in this pasuk in Shir Hashirim (2:4) “His banner of love was over me”. One who learns Torah (medaleg mihalacha lehalacha) and goes from one halacha to the next, HaShem proclaims “he is dear to me”. So too when Bnei Yisrael received the Torah and saw the myriads of Heavenly angels in order of their flags, they were jealous of them. HaShem promised them that they too will have flags.
פשוט היו הדגלים שיכיר כל אחד את שבטו. וכמו כן ניתן לרמוז להיות כל אחד מיוחס אחר אבותיו.
The simple reason for flags is that each person should know his tribe (and his place). And so too the flags remind each person of their ancestry.
והכלל כי בנ”י בעוה”ז שאין באפשרי להיות עובד השי”ת כראוי כמלאכי עליון. רק להיות הרצון והתשוקה תמיד להיות מקוה לעשות רצון עליון.
The principle rule taught here is that Bnei Yisrael in this world, cannot serve HaShem on the level of the holy angels. However they can have the desire and will to constantly long to do the will of HaShem.
ולזה כל התורה והמצות הם רמזים לדברים עליונים.
It is for this reason that the entire Torah and the mitzvos all hint to such lofty ideas (to drive our desire to long for those things).
וכמו כן הדגלים אף שאינם כמלאכי השרת אעפ”כ ע”י הרצון והתשוקה זכו להיות להם דגלים.
So too in the Midrash, the flags represent that even though we cannot reach the level of the angels, nevertheless through their desire for greatness, Bnei Yisrael also merited flags.
והוא עצמו מ”ש דילוגו שבני ישראל יכולין לתפוס ולהתדבק במקום עליון אף שלא בהדרגה רק שלפעמים נפתח לבו לאהוב אותו ית’ נתן השי”ת שברצון האדם יוכל להתדבק אף במה שאינו כדאי.
This is the meaning of the Midrash using comparing the word degel – flag, to the word dilug – skipping.
For Bnei Yisrael are able to grab and connect to an extremely lofty place, even above their level. Since occasionally one’s heart is opened with such an outpouring of love of HaShem, that HaShem gives us the ability to connect to Him on a level that one isn’t worthy of (through his own right).
והאמת כי הוא בזכות אבות הקדושים שהן הן המרכבה וברכו השי”ת כה יהי’ זרעך.
The truth is that this ability (of gaining such high levels) is due to the merit of our forefathers, who themselves were a chariot for HaShem’s presence in this world. And HaShem blessed them “thus your children will be”
ורק מי שנקרא זרע אברהם שאינו נפרד. ומתבטל לשורש נשמתו. וגם שבוחר בדרכיהם ועושה כמעשיהם.
However this level is only for one who is called “the descendent of Avraham”, and has not disconnected (from his nation). Furthermore one must nullify oneself to the source of one’s neshama, and choose and act in their ways (of our forefathers).
ואא”ז מו”ר ז”ל אמר בשם הרב ז”ל מפרשיסחא פי’ מ”ש ז”ל לעולם יאמר אדם מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב כו’. כי מי פתי יחשוב לדמות עצמו לאבות הקדושים.
The Chidushei Harim said in the name of the Rav of Pershischa, on the expression (Tana Devei Eliyahu Rabbah 25) “One should always say: ‘when will my actions be like those of Avraham Yitzchak and Yaakov’”. Now who would be foolish enough to compare himself to our holy forefathers?
רק הפי’ שלא יהי’ נפרד ויהי’ למעשיו נגיעה ואחיזה במעשה אבותיו כו’.
Rather the explanation is that one proclaims that he shall never be disconnected, and that his actions should be connected to the actions of our forefathers.
וז”ש באותות לבית אבותם שיהי’ דמיון ורמז במעשיו למעשי אבות. ובעבור זה יוכל לאחוז בשורשם אף בדרך דילוג כמ”ש:
This is therefore the meaning of the words (Bamidbar 2:2) “under the banners of their ancestral house”. For there must be a comparison and connection to the actions of our forefathers. It is through this that one is able to hold on to their source even if it is disproportionate to the level that one is on.

ובמדרש והיה מספר בני ישראל כחול כו’ לא ימד ולא יספר.
The Midrash (Bamidbar Rabbah 2:12) on the pasuk (Hoshea 2:1) “The number of Bnei Yisrael was like the sand of the sea that cannot be measured nor counted”
וקשה רישא לסיפא כו’.
However this is seemingly contradictory in terms (if it is a number it can be counted)?
והתירוץ כי עיקר הרצון להיות ממשיכין מספר שלהם עד אין תכלית
The answer is that really the main desire is to continually draw the number onwards to infinity.
כי שורש בני ישראל ג’ אבות י”ב שבטים ע’ נפש ס’ ריבוא ואח”כ אין מספר.
For the source of Bnei Yisrael is 3 forefathers, 12 tribes, 70 souls and 600,000, yet after that comes no number. (The purpose of creation is to take the limitedness of this world and convert it to unlimited infiniteness. This can only be done by being attached to the source of Oneness, as will be explained).
וצריכין תמיד להיות דבוק בשורש האבות והוא אחדות אחד.
וכשמתרחבין באופן זה אין נפרדים משורשם וחל עליהם ברכה.
And we constantly need to be connected to the source of our forefathers, which is the oneness of HaShem. Then when we multiply in this manner (with this connection to our forefathers) then we are not disconnected and we merit the blessing.
וכפי הביטול להשורש כן מתברכין להיות יותר אין מספר.
The blessing is in proportion to one’s nullification to the source. The more one is nullified the more we are blessed in having no number
וז”ש כה יהי’ זרעך כשיתדבקו בשורשו יהי’ אין מספר כנ”ל [ע’ בדברי מו”ז ז”ל פ’ שמות]:
This is the meaning of HaShem’s promise to Avraham “So your children shall be” (like the sand of the sea), meaning that when they will be connected to their source they will be number less, as above.
[See Chidushei Harim Sefer Hazechut Shmot]

אא”ז מו”ר ז”ל אמר עמ”ש במדרש בני לוי שקירבו עצמן לי כו’. אף כי וודאי גם בבנ”י הי’ הרבה שלא חטאו. רק שלא הי’ להם הכח להתקרב אליו ית’ כו’.
The Midrash (Bamidbar Rabbah 1:12) relates the uniqueness of the tribe of Levi that they brought themselves close to HaShem (and entirely sided with Moshe at the Golden Calf), they were therefore chosen by HaShem. Even though there were many others who did not sin at the Golden Calf, nevertheless they did not have the energy to “bring themselves close to HaShem”.
ופי’ הדברים כי וודאי מה שמשתוקק מאוד להתקרב אליו ית’ ע”י רוב הרצון בכל לבו נעשה נוגע בדבר כל כך עד שאין שום חטא יכול לפרוד אותו כמ”ש מים רבים לא יוכלו לכבות כו’.
The explanation is that clearly through one’s intense desire to come close to HaShem, through so much desire with one’s entire heart one becomes so connected to what one is striving for, that no sin can interfere. This is the meaning of the pasuk (Shir Hashirim 8:7) “many waters cannot extinguish the love”. (For even if one is not on that level, the love overrides everything and one’s sins do not interfere.)
ולכן בני לוי אף שהיו ג”כ חושבים עצמן בכלל החטא. רק ע”י רוב התשוקה קירבו עצמן ונתקרבו כנ”ל:
Therefore even though the Tribe of Levi considered themselves sinners, but since they had such an intense desire they brought themselves forward and HaShem brought them close.

כל העוסק בתורה לשמה.
One who toils in Torah for its sake merits many things etc. (Avot 6:1)
כי התורה לא ידע אנוש ערכה כו’. אך כי נתלבש אור התורה בדיבורים אלו שבתורה. ונמצא כי תורה זו היא רק לבוש לעיקר התורה וכמ”ש בזוה”ק בהעלותך.
The Torah is unlimited and no one can comprehend its true value. However the inner light of the Torah is enclothed in the words of the Torah. Therefore the Torah is really a ‘garment’ for the inner primary part of the Torah. As the Zohar explains (Beha’alotcha 3:152a)
והוא להרבות כבוד ושם התורה ע”י המלבוש הזה כמ”ש ה’ חפץ כו’ יגדיל תורה ויאדיר. אך האמת תורה זו היא פתח להיות נפתח פנימיות התורה ע”י שמירת התורה ומצות.
The purpose of this ‘clothing’ is to increase the glory and the name of Torah through the clothing. As it states “HaShem desires to show you for His righteousness sake and therefore he magnifies the Torah. (Yeshaya 42:21). However the truth is that this Torah is really an opening to access and open the inner Torah, through guarding the Torah and Mitzvot.
וכ”כ במדרש תנחומא ברחובות תתן קולה במקום שמרחיבין אותה.
So too the Midrash Tanchuma (Bechukotai 3) explains the Pasuk (Mishle 1:20) “In the streets (berechovot) its (the Torah’s) voice is heard”. This teaches us that in the place where it (the Torah) is widened (marchivin).
פי’ כפי מה שמרבין כבוד התורה ומביאין כח התורה בכל הנבראים על ידי מצות התורה. שיש בכל מעשה גשמיי מצוה. ועי”ז מביאין הארת התורה בכל מקום.
Meaning that through increasing the glory of the Torah, this brings about the power of the Torah in all of creation by doing the mitzvos and Torah study. For each and every physical thing has a mitzvah attached to it. And through this (Torah connected to it) one is able to bring about the light of Torah in everything.
ועי”ז זוכין לקול התורה הפנימיות.
This is how we merit the ‘voice’ of Torah, its inner light.
והיא התורה שניתן לנו שבמעשינו נוכל לפתוח מעיני החכמה ושורש הפנימיות שבתורה.
It is this very Torah that is given to us through our actions, with which we are able to open the springs of wisdom and the inner source of the Torah.
וזה פי’ עוסק לשמה כדי להרחיב שם התורה.
This is the meaning of “one who toils in Torah for Its sake”. That one toils in Torah to widen the name of Torah (to reveal the inner light of Torah that is hidden in everything through the words of Torah and the mitzvot).
ופשוט מי שעוסק בתורה מרבה כבוד התורה וזה מסייע לו להתדבק בה.
And obviously one who toils in Torah and increases the glory of the Torah, this helps him connect to the Torah more.
והרב מלובלין ז”ל פי’ זוכה לדברים הרבה שנותנת לו כח לנצח כל המתנגדים להתורה. כמ”ש זכיתי פי’ נצחתי כו’.
The Rav of Lublin z”al explained that the meaning of “He merits many things” means that the Torah gives him power to overcome all the opponents of Torah. As we find the word zachiti – merit, to mean nitzachti – overcome. (See Brachot 1 Mishna 5).
וגם המ”ח דברים שהתורה נקנית בהם וודאי גם הם בכח התורה. רק נקנית הוא יותר מהתעסקות בתורה.
Similarly the 48 traits with which Torah is acquired. These traits are also through the power of Torah, however the word acquired is more than toiling in Torah.
וע”י שמקבל אלו מ”ח מדות מהתורה. זוכה לקנות התורה שיהי’ מקום דירה וקן בלבו לשכון בו אור התורה כנ”ל:
And through accepting these 48 traits of the Torah, one is able to acquire the Torah, meaning that one will gain a place and nest in one’s heart where the light of the Torah shall rest. As above.