Beha’alotcha תרל”ד
במדרש גם חושך לא יחשיך ממך כו’ משל כו’ כלי הדיוטות כו’ פי’ שמצדו ית’ אין חושך בעולם רק השי”ת העלים האור בעוה”ז כדי שיהי’ לנו במה לכבד אותו ית’ למצוא אור הגנוז בעולם ומצד זה אינו דומה להמשל. כי גם אורן של צדיקים ממנו ית’ הוא. כמ”ש אתה תאיר נרי. רק העבודה למצוא אורו ית’ בעולם. וברש”י ז”ל שתהי’ שלהבת עולה מאלי’ והוא כנ”ל שלכך נאמר בהעלותך כי השי”ת ברא עולמו באור שזה תחילת הבריאה יהי אור. רק שהאדם צריך לחבר כל הדברים ליחד אותם בשורשם וממילא מאירים מאליהם וגוף ההדלקה אין מעשה האדם רק עליות הנרות והכלים להאור. וכ’ בית יעקב אש כו’ יוסף להבה פרש”י ז”ל אש בלא להבה אינו שולט מרחוק. והפי’ כי התורה היא אש והיא למעלה מהטבע בחי’ יעקב שצורתו חקוקה בכסא ולכן אין יכולין הנבראים לקבל הארת התורה רק ע”י התלבשות והוא בחי’ יוסף לחבר וליחד כל המעשים לאור התורה ועי”ז שולט כח אש התורה מרחוק. והכלל כי יש עומק רום ותחת כי השי”ת הוא א”ס ואין תכלית. ובחי’ אין תכלית היא עבודת האדם שיהיו נמשכים כל מעשיו אחר מלכותו ית’. וכפי עבודה זו זוכין להמשיך בחי’ א”ס כי כן תלה הבורא ב”ה וב”ש זה בזה. וכן פי’ אא”ז מו”ר ז”ל ענין האור שמאיר ע”י שדבוק בפתילה שע”י התדבקות האש בפתילה מעלה שלהבת יותר כו’ ע”ש דפח”ח:
https://www.sefaria.org/Sefat_Emet,_Numbers,_Beha’alotcha_3.2
The Midrash (Bamidbar Rabbah 15:8) provides an insightful explanation based on the verse “Even darkness does not darken for You” (Tehillim 139:12). It illustrates the concept of Bnei Yisrael lighting a menorah to illuminate for HaShem by drawing a parallel to a king who visits his beloved servant. The servant prepares plain dishes for the occasion, but upon the arrival of the king’s emissaries with their elaborate service, the servant becomes embarrassed and hastily hides everything. Surprised, the king inquires about the whereabouts of the dishes, and the servant explains his embarrassment. However, the king instructs him to bring out the plain vessels, as those are the ones to be used.
Likewise, HaShem does not require any external light, as “there is no darkness for You.” Nonetheless, our mission is to uncover the hidden light He has placed in the world so that we can honor HaShem. (It is worth noting that this differs from the parable where the king had a specific need and utilized the servant’s vessels. In our world, even the vessels essentially belong to HaShem.*) Thus, it is our responsibility to discover His concealed light within our surroundings.
This concept is echoed in the words of Rashi, who explains that the mitzvah of kindling the menorah lights entails allowing the flame to rise independently. It signifies that there is a light HaShem created at the very beginning of time, and our task is to connect and unify all the fragmented elements at their source. By doing so, the light will naturally radiate. The key lies in understanding that we do not possess the power to generate the light itself; rather, our actions involve elevating all the individual parts towards the light.
We encounter a similar idea in the verse, “The house of Yaakov will be fire, and the house of Yosef a flame” (Ovadia 1:18). Rashi explains that a fire cannot spread without a flame. Similarly, the Torah, representing a fire that transcends nature, is associated with Yaakov, whose essence is etched on HaShem’s throne. Therefore, to connect with the Torah in our physical existence, it must be clothed in physicality. This is exemplified by Yosef, who harmonized diverse elements in distant places, igniting the fire of Yaakov in remote corners.
In essence, HaShem’s infinite nature and incomprehensibility entail varying levels of depth (עומק רום ותחת). Our service involves elevating all the diverse components towards HaShem, acknowledging that true comprehension eludes us. The extent of our efforts determines our ability to connect with His infinity. Such is the intricate structure of the world, where interdependence prevails.
The Chidushei Harim further elucidates this idea, explaining that fire emits light through its connection to the wick. The stronger the connection, the brighter the light it radiates.
ובאבות עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו. קשה מאי כרצונו. וי”ל בהקדים מ”ש רש”י ז”ל ויעש כן אהרן שלא שינה. ונראה הפי’ שלא נשתנה אהרן ע”י המצוה הדלקת נרות. שהובחר אהרן להיות מאיר לכל בנ”י ולכל העולם ע”י הדלקת הנרות. ועכ”ז לא הי’ נשתנה כי אם הי’ בו שינוי הי’ שינוי גם בהמצוה. כי השי”ת צוהו כמו שהי’ אז. לכן צריך האדם להיות בו בחי’ ההשתוות. ובספרים הקדושים משבחין מאוד לבחי’ זו של ההשתוות. ולמד רש”י ז”ל דכ’ אל כו’ פני המנורה העלה כו’. א”כ מיותר מ”ש ויעש כן. דהול”ל ויעל אהרן כו’. רק הפסוק משמיענו שעשה כן בלי השתנות עצמותו וכפי השתוות שהי’ בו עשה המצוה ג”כ בלי שינוי כי המעשה תלוי בהעושה כנ”ל. וי”ל כן הפי’ עשה רצונו כרצונך בלי השתנות. כמו שאין האדם משנה עצמו לצורך מעשיו כן האדם שמוכן תמיד לבטל עצמו לרצונו ית’ עושה הכל בלי שינוי. והשי”ת משלם הכל במשפט מדה במדה. ולכן אף כי השי”ת גבוה ונבדל מכל העולמות. וכשמשפיע אל הנבראים חיות ושפע ברכה. צריך לצמצם עצמו כו’ כנודע. עכ”ז לזה האדם שבטל לגמרי אליו ועושה רצונו ית’ בלי שינוי. אף שגוף הגשמיי ג”כ מרוחק מקדושת המצות רק ע”י הביטול אין צריך להשתנות כנ”ל. כמו כן השי”ת עושה רצונו בלי השתנות כנ”ל. והשי”ת יזכנו להיות מעושי רצונו יתברך.
https://www.sefaria.org/Sefat_Emet,_Numbers,_Beha’alotcha_3.3
The Mishna in Avot (2:4) states, “Make His will like your will, so that He will make your will like His will.” At first glance, the meaning of “His will” may be difficult to understand. We can explain this by referring to Rashi’s comment that “Aharon did as he was commanded,” indicating that Aharon did not change.
The idea behind this is that Aharon’s performance of the mitzvah did not lead to any personal change or elevation. Aharon was chosen to bring light to the entire community of Israel and to the entire world through the act of kindling the menorah. However, despite his honorable role, Aharon remained unchanged. If he had changed, it would imply a change in the mitzvah itself, for HaShem commanded Aharon to perform it as he was at that time.
This concept is essential for individuals to grasp, particularly the trait of השתוות (The feeling of equality, that one is not affected negatively hen receiving honor or when things do not go as planned – שויתי), which is praised in sacred texts (see Chovot HaLevavot, Yichud HaMa’aseh, Chapter 5). Rashi derives this from the Torah’s choice of words, “And Aharon did it so,” instead of saying, “And Aharon kindled them” (ויעל). The Torah is teaching us that Aharon performed the action without undergoing any internal change, as he had internalized the concept of “השתוות.” The effectiveness of performing a mitzvah depends on the individual carrying it out, as mentioned earlier.
With this understanding, we can interpret the statement “Make His will like your will.” It implies that one should engage in all actions without developing arrogance. Just as a person does not alter themselves for the sake of their actions, similarly, one should always be prepared to nullify their own will to that of HaShem’s and perform every task without negative changes. Since HaShem repays each individual meticulously, even though He is infinitely elevated above all the worlds, when He bestows life, abundance, and blessings upon creation, it must be limited (this is the concept of צימצום). However, when a person performs any action, they must completely nullify their own desires and carry out the task without undergoing any personal changes. By doing so, even though their physical body is distant from the sanctity of the mitzvah, their willingness to nullify their own will obviates the need for change.
Likewise, HaShem executes His will without the need for change (and without limiting it through various channels).
May HaShem grant us the merit to be among those who faithfully fulfill His will.
