Bo תרמ”ה
בפסוק החודש הזה לכם. דאיתא לא הי’ צריך התורה להתחיל רק מהחודש הזה. מ”ט פתח בבראשית. משום כח מעשיו הגיד כו’. פי’ בנ”י מיוחדין הם להתורה שהיא למעלה מן הטבע ושם יש התחדשות תמיד דכ’ א”כ חדש תחת השמש. למעלה מן השמש יש. אכן הקב”ה שלח נשמות בנ”י בעוה”ז. לתקן כל העולמות על ידיהם. ולכן הקדים מ”ב שלא יוכלו לבוא למדרגת התורה המיוחדת להם עד שיתקנו מקודם הטבע. וז”ש פתח בבראשית. וכמו כן בפרט האדם שהנשמה למעלה מהשמש. רק נתלבש בגוף. שצריכין מקודם לתקן הגוף עד שזוכין לנשמה. וכמו כן בכלל הוצרכו בנ”י לתקן מקודם הגשמיות והחומריות שאינו שלהם עד שזכו לבחי’ הפנימיות. וז”ש החודש הזה לכם מכלל שעד עתה הי’ עבודתם בשביל הכלל. כענין שאמרו חז”ל בפסוק ואבדיל אתכם מן העמים. שע”י שעירב את בנ”י מקודם תוך העמים. ואח”כ בחר בהם. עי”ז מתעלין תמיד ניצוצות קדושות מהם. וזה ענין הערב רב שעלו עמהם שזה הי’ תכלית הגלות להעלות הגרים. לכן כ’ אח”כ תורה אחת יהי’ לאזרח ולגר. מיד במצוה ראשונה. שכמו שנעשו עתה בנ”י מיוחדים להיות עבדי ה’. כן ניתן מיד להם הכח לקרב את הגרים:
https://www.sefaria.org/Sefat_Emet,_Exodus,_Bo_14.2
This month is for you (Shemot 12:2). The commandment of sanctifying the new month is the first mitzvah in the Torah. Rashi (Bereishis 1:1) explains that the Torah should really have started from here, which is the first mitzvah, yet the reason why it started from Bereishis is because ‘The power of His actions He told His nation, to give them the inheritance of the nations of the world.’ The idea here is that really Bnei Yisrael belong to the Torah which is above nature. In that place, there is constantly a sense of renewal (at the source), as it states (Kohelet 1:9) ‘There is nothing new under the sun,’ yet this implies that above the sun, there is always a sense of renewal.
The reason why Bnei Yisrael were first sent down into this world and the reason why the Torah begins with Bereishis is because our mission is to first repair the world through Bnei Yisrael. Therefore, Hashem first created, in the Torah, because we are only able to attain the level of receiving the Torah by first repairing nature. Similarly, on an individual level, the neshama is above the sun (nature), yet it is clothed in the body, which means that we first have to repair the body to attain the level of the neshama.
In the same vein, on a general (national) level, Bnei Yisrael first need to repair their physicality, which is not for their sake, and then attain the onimius, the internal connection. This is, therefore, the meaning of the words in the pasuk above ‘This month is yours,’ meaning that until now, all the effort that Bnei Yisrael were expending in repairing the world was for the sake of the nations of the world and not for our sake. From now on, however, with the Torah, it is unique for us.
This idea is also alluded to in the pasuk (Vayikra 20:26) ‘And I have separated you from all the nations.’ This means that by the process of being mixed in with the nations of the world and afterwards being chosen, through this, we constantly elevate sparks of holiness from the nations of the world. This is the idea of the eirev rav, the multitude of nations that joined Bnei Yisrael when leaving mitzrayim, for the purpose of the exile was to uplift the converts. Therefore, the Torah subsequently states in the very first mitzvah (Shemot 12:50) ‘One Torah for the citizen and the convert,’ meaning as soon as Bnei Yisrael were chosen to be unique to Hashem, they immediately had the ability to elevate the converts.
בפסוק כלה גרש יגרש כו’. פי’ שלא ישאר בהם ליכלוך מן הגלות כאשר ראינו שנתהפכו מיד להיות נק’ צבאות ה’ [וכ’ כשש מאות כו’ עיין בזוה”ק שמדמה אותם הכ’ למלאכי עליון]. וזה שבחן של ישראל שמתברר ע”י הגלות בהיותם נשארים בתמותם. וע”ז נא’ כאהלי קדר כיריעות שלמה פרש”י קלה אני להתכבס כו’. אל תראוני כו’ ששזפתני השמש כו’ ומכל גלות ניתוסף העדות על בנ”י שכל גלות הוא כמו נסיון לברר שבנ”י אין משתנים מפנימיות שלהן. וממילא כשיצאו נקיים ניתוסף להם קישוטין ממה שהיו מתלכלכין בגלות ואעפ”כ נתכבסו אח”כ. וזה ענין וישאלו כו’ כלי כסף כו’ שע”ז נאמר תורי זהב נעשה כו’ כמ”ש במ”א [והמשך הכ’ שעי”ז שכלה גרש כו’ לכן יכולין להוציא כלי כסף וזהב. כי אם הי’ נשאר בהם קצת פסולת לא היו יכולין ליקח מהם כלים ושמלות כנ”ל]:
https://www.sefaria.org/Sefat_Emet,_Exodus,_Bo_14.3
They will completely expel you (Shemot 11:1). The pasuk is referring to the promise that Pharaoh will send Bnei Yisrael out. The extra words of “completely expelling” teach us that there will be no trace of the exile left on us. This is clear as, immediately upon leaving Mitzrayim, Bnei Yisrael were called the “צבאות ה’,” the army of Hashem [The Zohar says that they were compared to the angels above].
This is indeed a great praise for Bnei Yisrael, as even though they were in exile, they nevertheless retained their purity. This is what Rashi is referring to on the pasuk (Shir Hashirim 1:5), “like the tents of Kedar, like the curtains of Shlomo,” which Rashi explains means that we are ‘easy to wash’ (that the impurity of the exile washes off easily). ‘Do not see that I am black, it is from the sun’ (meaning that the blackness is external and caused by the nations of the world). Each exile testifies to the concept that the entire exile is a test to demonstrate that no matter the extent of the exile, our inner essence is never changed.
Therefore, when we left the exile all clean, the extra dirt of the exile that left us was actually a ‘jewelry,’ a decoration (symbol of pride). This is part of the reason why we were commanded to ‘borrow vessels of silver and gold,’ and these are what are referred to (Shir Hashirim 1:11), ‘Chains of gold were made for you,’ as we have explained elsewhere (See תרמ”ג דבר נא). [The continuation of the commandment to borrow the vessels is ‘and you will be completely expelled.’ This means that they had become completely washed and purified from the dirt of the exile, for had they still been contaminated, they would not be able to take these vessels (for the impurity would attach to them)].
במצות תפילין. לאות ע”י ולזכרון ב”ע ל”ת תורת ה’ בפיך. דכ’ עושי דברו לשמוע בקול דברו. ובמצוה זו כ’ קשירה. א”כ הוא התקשרות המעשים לבטלם להקב”ה ועי”ז זוכין לתורה. ואיתא בזוה”ק פ’ זו דבמצרים קישר פרעה את העבדים שלא יוכלו לצאת לחירות ע”ש. וקשר רשעים אינו מתקיים. אכן כאשר הקב”ה קירב אותנו להיות לו לעבדים. נתן בנו מצות הללו שנוכל לקשר על ידם הכחות והמחשבות אליו ית’. וזהו מצות קשירה בתפילין ובציצית. וע”י הקשירה להיות תחת עול מלכותו זוכין לתורתו. וכ’ תהי’ תורת ה’ לשון הוי’ חדשה. שכשבנ”י מתוקנים כראוי. מתחדש התורה ממש בפיהם של ישראל. ובאמת יש הרבה מדרגות בכל מצוה. וע”י שמבטלין עצמם להתקשר אליו ית’ ונעשין בני חורין משיעבוד דסט”א. יכולין להתדבק בעבודת ה’. וכמו שהי’ ביצ”מ דקוב”ה שרא קוטרין והוציאנו מקשירות הרשעים. ואח”כ קישר אותנו לעבודתו ית’. כן הוא תמיד בפרט איש ישראל שלא לחנם נצטווינו לזכור בכל יום יצ”מ. רק שבכל יום צריך האדם לצאת משיעבודא דסט”א ולכנוס בשיעבוד דסטרא דקדושה. ואח”כ זוכין לתורה. ובימי המעשה התיקון ע”י התפילין שמקשרין המעשים אליו ית’. ובש”ק שיש ביטול כל המעשים לגמרי. זוכין לתורה בלי מצות תפילין. דביטול כל המעשה הוא יותר מדרגה מקשירת המעשים. והענין שבפנימיות בנ”י יש נשמות טהורות וקדושות. רק שהמלבוש צריך תיקון ע”י המצות. (ובשעת התפילין) [ובשבת] יכולין לעורר הפנימיות והשפעת הנשמה יתירה שבאה בשבת. ובחול בשעת התפילין יכולין ג”כ לעורר הארה מזה כמ”ש חז”ל בפסוק וראו כל ע”ה כי ש”ה נקרא עליך זה תפילין שבראש והכל ענין א’. ובמ”א כתבנו עוד מזה לכן קצרתי. [ובדברים אלו מובן מ”ש בז”ח המעלה שיש בשבת וימים טובים יותר מתפילין דהם חותמא דמלכא ע”ש בשיר השירים ותבין שהוא כמ”ש]:
https://www.sefaria.org/Sefat_Emet,_Exodus,_Bo_14.4
Regarding the Mitzvah of Tefilin (Shemot 13:9): “They shall be a sign on your arm and a remembrance between your eyes, so that the Torah of Hashem will remain in your mouth.”
The pasuk states (Tehillim 103:20): “They do His will to hear His voice.” In the commandment of Tefillin, it uses the word “קשירה” to tie. This means that, through tying one’s actions and nullifying them to Hashem, we merit Torah.
The Zohar stated that Pharaoh tied up all the slaves in Mitzrayim so that they could not escape to freedom. The tying of the wicked does not endure. However, when Hashem chose us to be His slave and gave us mitzvot, it allowed us to connect our power through them to Hashem. This is the idea of the mitzvah of Tefillin and Tzitzit (tying). Through the tying, meaning our commitment to be under the yoke of Hashem’s dominion, we merit Torah.
This is the idea of “תהיה תורת ה” – the Torah of Hashem will be. This refers to a new existence, a new Torah, meaning that when Bnei Yisrael are in the correct state, then the Torah becomes literally renewed in their mouth.
The truth is that every mitzvah has many levels, and it is through nullifying oneself and connecting to Hashem that we become free from the bondage to the negative powers, and we are better able to connect to the service of Hashem. This is what happened in the Exodus from Mitzrayim: Hashem undid the knots and took us out of the ties of the wicked, then tied us to His service.
This idea applies constantly on an individual level. It is not in vain that we are commanded to remember the exodus from Mitzrayim every day. It is because each day a person needs to get out of the bondage of the negative forces and enter into the servitude of the side of holiness. By doing so, one subsequently merits Torah.
During the days of the week, this is done through tying the Tefillin, connecting all our actions to Hashem. On Shabbos, however, there is a complete nullification of all actions, and through it, we merit the Torah even without the mitzvah of Tefillin. This is because the actual nullification of all actions on Shabbos is greater than the idea of tying all the actions.
The idea here is that, on an internal level, the neshama of Bnei Yisrael is pure; it is just the external ‘clothing’ that needs to be repaired through the mitzvot. Therefore, on Shabbos, we awaken the internal effect of the neshama that comes on Shabbos. During the days of the week, this is done through the Tefillin, as our sages explain the pasuk (Devarim 28:10): “And the nations of the world will see that the name of Hashem is called upon you”; this refers to the Tefillin of the head. Therefore, both on Shabbos and the days of the week, it is the same idea.
We have elaborated on this elsewhere and, therefore, shortened it here (See תרמ”ד מצות תפילין).
[With this, we can understand the idea of the Zohar Chadash that says the word “המעלה,” which elevates, means that on Shabbos and Yom Tov, there is an even higher level than the Tefillin, for they are stamped with the stamp of the king. (See this idea in Shir Hashirim, and you will understand as I have written)].
