Emor תרל”ו

במד’ אמרות ה’ אמרות טהורות אמרות ב”ו אינם טהורות.
“The Midrash (Vayikra Rabbah 26:1) “The words of HaShem are pure” (Tehillim 12:7), yet the words of mankind are not pure.
פי’ אדוני מו”ז ז”ל כי אף שהמלך ב”ו מקיים לפעמים דבריו אבל כיון שלפעמים מת והולך לו א”כ אין מאמרו טהור אבל הקב”ה [אומר ועושה פי’] שמאמרו הוא עצמו קיום המעשה. לכן נק’ אמרות טהורות כו’ דפח”ח.
The Chidushei Harim explained this statement as follows: That even though you will find occasionally a king will fulfill his promises, but since sometimes he may day and then his promises are not fulfilled, this shows that his words are not pure.
However with HaShem “He says and He does” (baruch she’mar), this means taht it is His actual words are the fulfillment of the action. And therefore (only) His words are pure. The words of the wise are beautiful.
וסיום הפסוק כסף צרוף בעליל לארץ כו’. פי’ שדיבורו טהור אבל בהתמשך המאמר להמקבלים בעולמות התחתונים אז מתערב בהם סיגים וצריכין בירור.
The end of the abovementioned pasuk (Tehillim 12:7), is that “Silver purged in an earthen crucible”. This means that the words of HaShem begin in a pure form. However when it gets drawn down to those who receive it in the lower worlds, it becomes combined with impurities, and requires purification.
וזה עבודת האדם כאשר אמרנו ע”פ מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו פי’ כמו המצרף והכור מזקק הכסף והזהב. כן פי איש העוסק בתורה מתבררין הדברים בשפתיו.
This is the mission of man. As we explained the pasuk (Mishlei 27:21) “A crucible for silver, and a furnace for gold, and each man according to his praise. This means that just as a a crucible and furnace purify the gold and silver, so too a person who is involved in the words of Torah, purifies and clarifies the words through his words.
והאמת כי כמו שיש מ”ט פנים בתורה כמו כן יש שערים בנפש האדם. וכפי מה שמברר הדעת שלו כמו כן מתבררין בפיו דברי תורה.
The truth is that just as there are 49 facets to the Torah, so too there are many gates to the soul. And in as much as a person clarifies his “da’as” – deepest knowledge, so too the words of Torah become clarified in his mouth.
ובאמת נקודת נפש הישראלי הוא עצמו ג”כ עיקר הכח מעשרה מאמרות שבמעשה בראשית שעיקרן האדם.
The truth is that the very point of the soul of a Yisrael, is the actual power from the ten utterances in the creation of Bereishis, for their primary purpose is for mankind.
וזהו י”ל ענין אמור ואמרת ב’ המאמרים הוא הכנת תיקון המאמר שיקבע בלב איש ישראל שזה הכנה לקבל (חסר כאן איזה תיבות) החדש כענין אם שמוע בישן תשמע בחדש.
With this we can explain (the seemingly extra word) “Emor” & “Ve’amarta. For both of these expressions of “saying”, are preparations for repairing the command that every Yisrael establishes in his heart, which is the preparation for (missing word) new. Just as we find the idea by אם שמוע תשמע where the double expression of listening teaches us that if a person is prepared to accept the old (original) commands, he will merit to hear new revelations (and understandings).
וזה י”ל ענין הספירה וספרתם לכם כו’ והקרבתם מנחה חדשה (חסר תיבה א’) פי’ בזוה”ק לכם לעצמיכם.
This is the idea of the sefira, “You shall count for yourselves…and bring a new mincha offering (missing word), as the Zohar explained “for yourselves” means to your essence.
כי עצם נפש ישראל הוא קודש שזה המתנה שנתן הש”י לבנ”י בהוציאם ממצרים וזאת הנקודה שבנפש צריכה בירור. וכפי זה הבירור זוכין להתחדשות.
for te essence of the soul of every Yisrael is holy. For this is the gift that HaShem has given Bnei Yisrael by taking us out of Mitzrayim, and it is this very point that needs clarification (and purification). Now in as much as a person clarifies this, he is able to merit (the revelation) of the newness.
וז”ש במד’ נירו לכם ניר כי הניר החרישה הוא קודם הזריעה רק לעורר כח האדמה שתהי’ מוכנת עי”ז לקבל הזריעה.
This is the idea in the Midrash (ibid) quoting the pasuk (Hoshea 10:12) “Plow for yourselves a fresh plosing”. For the plowing of land comes before planting. It is there to ‘awaken’ the land that it will be ready to accept the seeds.
(חסר כאן איזה תיבות) [*וכן ענין] הספירה לתקן ולגלות הנקודה פנימיות שיש בלב איש ישראל להוציא מכח אל הפועל להיות מוכן (חסר כאן איזה תיבות) [*לקבל הארה] חדשה.
(missing word), similarly the sefira is there to repair and reveal the inner point that is in the heart of every Yisrael, and bring about from the potential to the actual (missing word) and receive a new light.
ודבר זה נוהג לעולם. אך הימים אלו מסוגלים לזה ביותר לאשר אבותינו הקדושים תיקנו עצמם (חסר תיבה א’) בימים אלו מיצ”מ עד קבלת התורה עד שהיו מוכנים לשמוע דברי אלקים חיים מתוך האש לכן נשאר זה בימים הללו:
This is something that applies always. Yet in these days (of sefira) they are more pertinent, for it is in this time that our forefathers prepared themselves (missing word) from the exodus of Mitzrayim, to receiving the Torah, to such a great extent that they were prepared and able to hear the words of Living G-d in a fiery revelation. Therefore there is a remnant of this (opportunity) in these days.

באבות פ”ד רי”א עוה”ז דומה לפרוזדור בפני עוה”ב.
Avos (4:16) Rebi Yaakov says: This world is compared to an entrance hall to the world to come, (prepare yourself in the entrance).
השכל יורנו כי כמו שקשה לכל עובד ה’ לקרב לבו בעוה”ז (חסר תיבה א’) [*לעבודה] שבלב בתפלה ותורה לשמה. כמו כן ומכ”ש שקשה בעוה”ב לקרב עצמו לג”ע ולשורש העבודה אשר (חסר תיבה א’) [*העיקר] שמה בג”ע כמאמר לעבדה ולשמרה.
Our intellect tells us that just as in this world it is difficult for anyone who serves HaShem, to bring one’s heart to service of HaShem, which is the work of the heart – Prayer. How much more so, too in the world to come, it is difficult to bring oneself close to the source of the true service of Gan Eden, which is “to serve and protect it”.
אמנם מצות ומעש”ט בעוה”ז הן המה הכנה להתקרב בעוה”ב לשורש (חסר תיבה א’) המצות.
Yet through the doing of mitzvos and good deeds in this world, they are a preparation to get close in the world to come to the source of the mitzvot.
וז”ש ושמרתם (חקותי) [*מצותי] ועשיתם אותם.
This is therefore the meaning of the pasuk (Vayikra 20:8) “And you shall guard my mitzvot and do them”
פי’ בעוה”ז צריכין שמירה ועי”ז תזכו לעשותם בעוה”ב.
That by guarding them in this world, we ill merit to do them in the world to come.
[אמת (חסר תיבה א’) [*שדרשו] חז”ל היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם אעפ”כ גם זה אמת כי גם למחר הוא קיום המעשה באופן (חסר מעט) ].
In truth (missing word) our sages have taught (Eiruvin 22a) “today is a time for doing them (the mitzvos) and tomorrow (in the world to come) is when we get their reward. Nevertheless also “tomorrow” (in the world to come) it is also by doing an actual application (missing word)
וז”ש ששכר מצוה מצוה. כמאמר ונתתי לך מהלכים בין העומדים כו’:
This therefore is teh meaning of (Avos 4:2) “the reward for a mitzvah is a mitzvah”, and as our sages explained “and I will give you the ability to walk among those that stand”
(These both hint to a practical application in terms of reward in the world to come **).

עוד שם יפה שעה א’ בעוה”ז בתשובה ומעש”ט מכל חיי עוה”ב.
Further in the mishnah in Avot (4:17) “One hour in this world of Torah and good deeds is better than the entire life of the world to come”.
י”ל שעה לשון רצון כשהאדם יש לו תמיד תשוקה ורצון אחד להתדבק בו ית’
We can explain the idea of שעה – (one hour, or time) as referring to the desire of a person. That when a person has a constant desire and will to connect to HaShem.
[כמאמר רשב”י ז”ל אני לדודי בכל יומא בחד קטורא אתקטרנא בי’ בקב”ה והשתא ועלי תשוקתו כו’ ע”ש בא”ז פ’ האזינו].
[As R’ Shimon Bar Yochai explained (Zohar 3:288a) the words “I am to my beloved” that every day is connected with one knot. (i.e. there is constant growth), and therefore now I long for him.
ובאמת הרצון והתשוקה הוא הדבר שאין להשיגו בעוה”ב כ”כ כמו בעוה”ז.
And the truth is that the actual desire and longing is not easily attainable in the world to come, as it is in this world.
כמשל בן המלך שמגעגע לחזור לבית אביו כאשר חכמים הגידו כי זה הי’ כל המבוקש בשליחות נשמת האדם לעוה”ז כדי להתרבות התשוקה בלב האדם להתדבק בשורשו וזה אומרו יפה שעה אחת כו’:
Just as our sages explained that the parable of a prince who longs to return to his fathers house, to too the entire mission of the soul sent to this world is in order to bring about more longing in the heart of a person to reconnect to his source. This is the idea of “One hour in this world is better than the entire world to come” (For the longing is far easier attainable in this world).