Emor תרל”ה

תרל”ה

במד’ אמרות ה’ א”ט כסף צרוף כו’. מלך ב”ו ערב לו קלוסין כו’. היכן הוא והיכן אמרותיו. הקב”ה אינו כן [*כו’ אלקים אמת] לפי שהוא אלקים (אמת) [*חיים] ומלך עולם כו’.
The Midrash Vayikra Rabbah (see תרל”ג 1) explains how HaShem’s promises are guaranteed, as opposed to a physical kings promises which are based on the praise he receives from his nation, but the reward he promises is not guaranteed.
פי’ כי אף שהקב”ה משלם טובה לאיש ג”כ לפי השבח והקילוס.
Now even though HaShem also gives reward to man in relation to the person’s praise of HaShem, (so how is it different to human king?),
מ”מ הוא במשפט צדק. וז”ש אלקים אמת שדינו אמת. שמלבד השכר לאדם לפי מעשיו. מלבד זה שכרו מוכן לאדם זה מימות עולם לפי שהוא מלך עולם.
Nevertheless HaShem’s reward is on a level of pure justification, as He is called a true G-d, that His judgement is true.
Besides the reward that a person merits through his actions, there is also the reward that is guaranteed to him from the beginning of time, for He is the King of the world.
(There are two types of reward. One that is in relation to a person’s actions, and one that is guaranteed to him. Now these two rewards are one and the same, for HaShem knows a person’s future, and in order that the reward shall be integrally a part of the person and not just something external it is already guaranteed to the person from the beginning! As will be explained this is the meaning of the word ma’amar which is also the actual integral reality of the world, and not something external.)
והבן כי הכל במאמרו נברא.
Now understand this point, that everything in this world was created with the words (ma’amar) of HaShem. The ma’amar is the actual reality of the world, (whereas with mankind the ma’amar – expression of what he wants, is only an indication of what they want, with HaShem the ma’amar is the reality)

אך כי תורה ומצות הם צירוף המאמרות. לכן הצדיק זוכה בכל מעשה בראשית כמ”ש כח מעשיו הגיד כו’.
The Torah and Mitzvos, therefore, are what purify the ma’amar. And for this reason a tzadik merits with each action the power of the original creation, as it says “He told His power to His nation”.
כסף צרוף כו’. כמו הכסף שע”י שהאש מבדיל הפסולת נשאר נקי מסיגים. כמו כן המאמרות מזוקקים ע”י התורה שנק’ אש שנאמר כה דברי כאש.
“Purified silver…”, just as silver is purified with fire and becomes free of any dross, so too the ma’amar of HaShem (the reality of this world) becomes purified through the Torah, which is called fire.
וכשאדם מכניס ד”ת בלבו הם מבערים הפסולת שבו ג”כ כנ”ל.
And (so too) when a person toils in Torah and brings the Torah into his heart, it purifies him of the “dross” that is in him.
וזה ענין מ”ש תחתונים שיש בהם יצה”ר הלואי שיעמדו בב’ מאמרות הם ב’ בחי’ הנ”ל. א’ גוף כח המאמר והב’ תיקון וצירוף המאמר
This is the idea (Midrash Rabbah 27:5) “The lower beings who have an evil inclination should at least keep both the ma’amarot. These 2 ma’amarot are referring to the two elements above, one is the power of the actual ma’amar of HaShem, and the second is the purification of the ma’amar (through Torah and mitzvot).
כמ”ש בספרים שזה ההפרש בין עליונים לתחתונים. שהמלאך מעלתו גדולה אבל הוא כמו שהוא בלי הוספה. ותחתונים צריכין לברר מעשיהם ע”פ התורה ובכח זה עולין יותר ממלאכי השרת
As our sages explained the difference between humans and angels, is that the angels are on one hand greater than humans however they cannot become ay greater, whereas the lower beings (humans) need to purify their actions through the Torah and with that power are able to elevate themselves to greater levels than angels.
כי שערי בינה תלוין ביציאה משערי טומאה.
For the gates of understanding are actually dependant on one’s exiting from the gates of impurity
וזה שמשבח התינוקות שידעו לדרוש מ”ט פנים טהור וטמא. נמצא ע”י היצה”ר בא האדם לידי מעלה והכל לטובתו הוא כאמור:
This is why the Midrash above, praises the children who could explain the Torah on 49 facets of purity and impurity. This means that the evil inclination of a person is what actually drives him to greatness, for it is actually all for one’s benefit.

ונקדשתי בתוך בנ”י אני ה’ כו’ המוציא אתכם מא”מ כו’. ברש”י ז”ל והמוסר עצמו לא ימסור ע”מ לעשות לו נס שכל המוסר ע”מ כו’ אין עושין לו נס.
“And I shall be sanctified amongst Bnei Yisrael, I am HaShem who took you out of Mitzrayim” (Vayikra 22:32). Rashi explains that one who sacrifices his life for the sake of sanctifying Hashem’s name should not do it in the hope of being saved by a miracle, for whoever does so, does not merit having a miracle performed for him.
קשה הטעם דהל”ל טעם הפשוט שיעשה המצוה לשם שמים.
The reason given here is seemingly difficult, why does it not simply say that one must perform a mitzvah for the sake of Heaven (and doing it in order to be saved, is not doing it properly)?
ונראה כי באמת עיקר קידוש שמו ית’ הוא בזה שיהי’ נעשה הנס באמת. וזה הנס בא ע”י שמוס”נ באמת לשמו ית’ בזה גורם קידוש שמו ע”י הנס.
It would seem however, that really the primary level of sanctifying Hashem’s name is (when a person sacrifices himself) and merits being saved by a miracle. However to merit this level of miracle, can only come about when a person truly sacrifices himself completely for the sake of sanctifying HaShem’s name, this brings about a miracle.
ובאמת הקב”ה חפץ בכך שיגרמו בנ”י להמשיך שורש הנסים.
Indeed HaShem desires that Bnei Yisrael cause this, by connecting to the source of miracles.
וז”ש המוציא אתכם מא”מ כו’ שעיקר קידוש שמו ית’ ע”י ביטול הטבע לפרסם השגחתו ית’ בעולם. וזה בא ע”י מס”נ של בנ”י שמבטלים טבעם לש”ש כנ”ל:
This therefore is the continuation of the pasuk “I am HaShem who took you out of Mitzrayim”. The main sanctification of HaShem comes about when nature becomes nullified (through miracles), which makes HaShem’s name known. This (however) comes about through Bnei Yisrael sacrificing their own lives, and by doing so also nullifies nature for the sake of HaShem, as explained above.

במד’ אדם ובהמה שערומין בדעת כאדם ומשימין עצמם כבהמה. ומה שבח יש בזה.
The Midrash on the pasuk “Man and animals HaShem saves”, refers to people who are clever in intellect, yet behave like animals. Now why is this mentioned as a praise (surely the comparison to animals is negative)? (See Chulin 5b, Rashi).
וביאור הענין שיש באדם בחי’ אדם ובהמה. שצריכין לעבוד הש”י בכח הגוף והוא כעבודת בהמה כשור לעול וחמור למשא.
The explanation is that a person has two elements, one of man and one of an animal. One needs to serve HaShem with the power of the body, just as an ox pulls a yoke, and a donkey carries a heavy load.
ויש ג”כ בחי’ אדם לעבדו ית’ ע”י השגת כבוד גדולתו ויראתו ית’.
And there is also an element of serving HaShem through comprehension of His glory, greatness and fear of Him.
וא”י לבוא לבחי’ זו רק בהקדם עבודת הגוף בחי’ בהמה.
Yet one can only attain the second level through first working on the animal traits.
ולעולם יראה אדם עצמו כבהמה. פי’ לידע שעדיין לא עמל כראוי במעשה כענין מאמרם ז”ל כל שמעשיו מרובין מחכמתו כו’:
And one should always consider himself like an animal, meaning that one knows that he has not yet toiled enough in the physical (lower realms), as our sages taught, (Avot 3:17) “One whose actions are more than his knowledge etc (is compared to a tree with many roots that cannot be uprooted by any wind). (So too no matter what level a person attains, one constantly needs to be working on the animalistic physical traits).