Noach תרל”ב
במדרש ורש”י ז”ל תולדותיהם של צדיקים מצות ומעש”ט. כי כל מעשה שעושה הצדיק הוא בדביקות וביטול אל שורש החיות שהוא מהשי”ת וזהו פי’ מעשים טובים דכ’ מחדש בטובו בכל יום מ”ב ופי’ אא”ז בשם [הרב מפשיסחא ז”ל כן דומה לי] כי בטובו הוא התורה לקח טוב כו’ והיינו שחיות כל מעשה בראשית הוא מהתורה עשרה מאמרות וצדיקים מקיימין העולם שנברא בע”מ הפי’ שמקיימין ומבררין זאת להיות נגלה ומבורר שחיות העולם רק ע”י הע”מ. ופי’ קיימא ברית ושבועה והוא ע”י שהצדיקים נותנים כח בעולם שיתדבק כל דבר בשורש החיות ושיהי’ ניכר מכל דבר פלאות הבורא ב”ה וב”ש. ועי”ז מולידין שפע התחדשות תמיד בכל העולם וזה מעש”ט שמתפשט הנקודה מה רב טובך כו’ בכל מעשה גשמיי ג”כ. ועשרה דורות עד נח שכחו נקודה הפנימיות הנ”ל עד שביטלו כל הכח מחיות עשרה מאמרות וזה קץ כל בשר בא שלא נשאר להם חיות כמ”ש הרשעים מאבדין כו’ שנברא בע”מ שמשכחין זאת כנ”ל. ונח צדיק תמים החזיר החיות ונתחדש העולם ונק’ תולדותיו תולדות נח וכעין זה כ’ באוה”ח עמ”ש חז”ל האומר ויכלו נעשה שותף להקב”ה במ”ב. ופי’ כי חיות ימי המעשה משבת שהשי”ת נתן כח בשבת שיתן חיות על כל ימי השבוע והוא ע”י שומרי שבת לכך מי שמעיד שהשי”ת ברא ששת ימים כו’ נעשה שותף שעל ידו נמשך חיות על ימי השבוע שיהי’ אח”כ ע”ש. והוא ג”כ כנ”ל כי נקודה הפנימיות הנ”ל שנותנת חיים לימי השבוע הוא בחי’ שבת שהוא שביתת הכל במקום שורשו והצדיק נק’ שבת גם נח נק’ בזוה”ק שבת והוא כנ”ל כמ”ש במ”א:
Sure, here’s the corrected version with spelling and grammar fixed:
“The Midrash, which is quoted in Rashi, says that the primary descendants – Toldos of the righteous are their mitzvos and good deeds. The Sfas Emes explains that the tzadik’s actions are all nullified to the source – HaShem, and these are the Toldos of the tzadik. On a deeper level, the ‘Good deeds’ of the tzadikim is the concept of the tzadikim connecting everything back to the source. The pasuk states that HaShem constantly renews the creation of the world through His goodness בטובו. The concept of goodness טוב is always referring to the Torah, which is called לקח טוב. This means that the life force of the world comes from the Torah, and it is all contained in the ten utterances with which HaShem created the world. However, it is hidden in nature, yet the tzadik reveals that everything exists only because of the ten utterances. The existence קיום that the tzadikim give the world is through connecting everything to its source of life, and HaShem’s wonders are then revealed through it. The ten generations from Adam to Noach correlated to these ten utterances where through their wickedness, each generation detracted more and more from the revelation of HaShem and disconnected even more from the source until eventually there was no life force left, just as it states: The wicked destroy the world (Avos 5:1) through disconnecting it from the life force. It was through the tzadik Noach that returned the life force and through him, the world was renewed. This is why it is called the descendants of Noach.
This concept is like the idea expressed in the Ohr Hachaim (Bereishis 2:3) based on the words of our sages that whoever says ‘vayechulu’ on Friday night becomes a partner with HaShem in the creation of the world (Yalkut Shimoni 1:16). This means that the world’s entire existence comes through the Shabbos. (See Ohr Hachaim; When HaShem created the world, it could exist for only seven days. When we have Shabbos, it gives the world an additional life force for seven more days, and so on). Therefore, by declaring the oneness of HaShem in creating the world by stating ‘Vayechulu,’ man gives the world its existence and partners with HaShem in the creation of the world.
This is the concept that we mentioned above: that the inner point of everything gives it a life force, which is through Shabbos. Similarly, the tzadik is the concept of Shabbos, and Noach (literally – rest), who according to the Zohar is called Shabbos.”
אא”ז מו”ר זצלל”ה הגיד בשם רבותינו נ”ע כי תיבת נח הוא תיבת התורה ותפלה כו’ וכן איתא בגמ’ התורה קולטת גבי ערי מקלט דכ’ וזאת התורה כו’ ע”ש. והפי’ כי בכל דבר יש נקודה חיות מהתורה ואף שיש הסתר לפעמים מ”מ ע”י ביטול אמיתי לחיות התורה שיש בכל דבר חוזר להתקשרות ולהמשיך חיות מחדש גלמי ראו עיניך וכו’ כאשר נעשה אצל האדם באמת להיות בטל להשי”ת כמו שהי’ בבטן אמו ממילא מתחדש החיות שבו כמו מקודם כמ”ש בזוה”ק ע”פ יוצר רוח האדם בקרבו. ואותיות התורה הם ההארות שלמעלה מהשגה כי השגת האותיות הוא ע”י תיבות כשנעשה צירוף תיבה באיזה אותיות יש בהם ציור פשוט ויכולין להשיגם ונמצא התיבה כלי לאור הפנימיות. ובאופן זה כל הדברים הם כלים להאותיות שגנוזים בפנימיותם. בא אל התיבה הוא אותיות הגנוזים בתיבה כנ”ל. נשכח השאר:
The Chidushei harim explained in the name of his teachers that the concept of Noach’s “Ark” תיבת נח is the concept of the words of the Torah and Tefila (תיבה also means words).
The Gemara (Makos 10a) mentions this idea that the words of Torah protect a person (and therefore while he is engaged in Torah study he may not be killed by the avenger of the dead).
The concept here is that everything contains a life force form the Torah that gives it its existence. Howver it is often hidden, and therefore through a true nullification to the Torah is becomes revealed, and gets its continued existence.
The same concept is explaind in the Zohar on the pasuk (Tehilim 139:16) “You (HaShem) saw my unfomed limbs”, which can be understood that when a person returns back to his original source as he was in his mothers womb he is able to revela the life force of HaShem.
The letters of the Torah are the lights which are above our comprehension, it is only through them being formed and into words that they have a simple form and can be understood. Therefore the words are a vessel for the inner light.
Through this we can see that everything is a vessle to the letters which are essentially hidden in the inner oints which cant be grasped. Therefore when HaShem commanded Noach “Come to the teiva” he was saying to come into those letters taht are hidden in theteiva-in the words… the rest has been forgotten.
