Noach תרל”ג
בזוה”ק נח הוא שבת ואיהו עביד תולדות. אף דלכאורה בכל יום מימי המעשה הי’ בריאה ובש”ק נח מ”מ אדרבה בש”ק שחוזר הכל לשורשו וזהו פי’ מנוחה מזה בא תולדות ע”י הביטול לשורש כנ”ל וז”ש וישבות כו’ לעשות. שניתן כח בש”ק לתת שפע וחיות חדש לכל ימי המעשה כמ”ש באוה”ח הק’ וש”ק כמו תיבת נח שבימות החול טרוד כ”א בעסקי עוה”ז ובש”ק יש מקום לבני ישראל לברוח ולהניח כ”ז להסתופף תחת צל כנפי השכינה והיא פריסת סוכת שלום כמו שהי’ נסתר נח בתיבה והוא הביטול לשורש החיות שכל העולם חרב והי’ צריך לקבל חיות חדש משורש החיים וכן בכל ש”ק כנ”ל. נח איש צדיק בתרגום גבר זכאי. והוא להיות מזוכך כל מעשיו בלי פסולת כי החושך יכסה ארץ והאדם נברא בעוה”ז כדי להמשיך אור התורה ורצון הקב”ה לכל הנבראים לכך הצדיק מברר ומאמת הנבראים שנראין הבלים ונק’ עלמא דשיקרא וע”י הצדיק שאינו מתדבק בגשמיות ועי”ז מברר שיש מקום וחיות פנימי בכל עניני עוה”ז נמצא שמצדיק מעשה הבורא ב”ה וב”ש וזה נק’ שומר הברית ג”כ מלשון זיכוך כמו בר לבב שע”י שעושה כל הדברים רק לעשות רצון הקב”ה עי”ז מעורר עיקר שורש החיות כנ”ל. וכ’ אם לא בריתי כו’ וכח האדם גדול מאוד שצריך כל איש ישראל להתחזק ולזכור כי יש בו נשמת אלקי וזה ניכר בחוש שהאדם מבין שחיות נשמתו אינו דבר גשמיי. ועיקר חיותו הוא רצון הקב”ה וז”ש ואהבת ה’ אלקיך כו’ שמייחד הקב”ה אלקותו על בנ”י שהכח של כל איש ישראל יש בו רצון אלקי כנ”ל לכך צריך להיות כל הרצון שבאדם רק להקב”ה. ובאמת לעבוד השי”ת כראוי אינו בכח אנושי רק שזה נתן הקב”ה לבנ”י שע”י הרצון בכל לב להתדבק בו נפתח השגות בלב האדם להקב”ה. ולכך צריך להיות כל מעשה כדי שיגיע לשורשו ויבטל כל השגתו לרצון עליון. וז”ש וצדיק באמונתו יחי’. אף שעושה מעש”ט צריך לידע שכל העבודה הביטול למעלה מהשגתו כנ”ל והוא אמונת ישראל. ואיתא בזוה”ק ע”פ בשוא גליו אתה תשבחם שרצון אמת שבלב איש ישראל שמשתוקק להתדבק בהקב”ה ואינו יכול הוא חשוב למעלה. וכן מובן ממה שברא הקב”ה להיות האדם בעוה”ז השפל. שכל רצונו להיות האדם משתוקק תמיד להתדבק בהקב”ה ולצאת מהגשמיות:
The Zohar explains that Noah is the concept of Shabbat and he created descendants. Now, seemingly it is not Shabbat on which things were created, rather they were created on all the other days of the week. Why is Shabbat then called the day that creates descendants?
However, the truth is that on the contrary, it is really on Shabbat when everything returns to its source, as we explained above, that it can then create. For if it is disconnected, it ceases to exist. It is only through Shabbat that it can exist and continue to procreate.
This is why it is in regard to Shabbat that the word לעשות is used, for on Shabbat there is the energy of new life force for the rest of the week. This idea is explained in the Ohr Hachaim (Bereishis 2:3).
Shabbat is like the ark of Noah, where during the days of the week, everyone is busy with worldly matters, and then on Shabbat, each person can escape all the issues of the work and take shelter in the Shabbat of the Shechina. As we say on Friday night tefila, ‘He spreads a sukkah of Shalom over us.’ And similarly, just as Noah had to hide in the ark and completely nullify all life to the source, for the entire world was destroyed and it needed to get a new life force from the source of life, so too on each Shabbat we gain a new life force.
Furthermore, the Targum explains the word tzadik in describing Noah, as ‘ish zakai’ ‘a worthy/purified man.’ This teaches us the mission of the tzadik. This world is called ‘alma deshikra,’ the world of falsehood. Our mission is to reveal the light of HaShem in the world and get rid of falsehood. Therefore, the tzadik who is disconnected from the physicality of this world is able to purify each and every part of this world (for each part contains a spark of truth from which it is sustained). Therefore, the tzadik is able to give this world its right of existence.
This is also called the “shomer habris” (Yosef), who guards the covenant. The word Bris is connected to the word “bar” meaning pure. For it is through guarding the bris and purifying everything that he gives the world its existence.
This demonstrates how powerful each and every one of Yisrael is, and we need to strengthen ourselves and remember that we have a Godly soul, which each person can tangibly feel, that it is not something physical.
The primary reason for our life force is the will of HaShem. The reason for our existence is only because HaShem desires it. Therefore, it is incumbent on each person’s full desire to be only towards HaShem.
The truth is that to properly serve HaShem is beyond man’s power. However, HaShem created the world in such a way that through a person’s complete desire for HaShem, it opens up new understanding and connections to Him.
Therefore, in every action that a person performs, he should strive to completely nullify himself to the will of HaShem, and by doing so, connect it completely to its source.
This is the idea of “A tzadik lives through his emuna,” that even though a person does good deeds, nevertheless one’s primary focus is the complete nullification to the will of HaShem, to a part which is above his comprehension. This is the true emuna of Yisrael.
The Zohar explains on the pasuk (Tehilim 89:10) ‘When its wave surges, you still them,’ this means that when a person has a true desire and longs to cling to HaShem and is not able, this is considered a high level. This is clear from how HaShem created us in this lowly physical world, where our entire desire is constantly to cling to HaShem and escape this physicality.”
* * אתה יצרת עולמך מקדם כו’ שציור כל הנבראים הוא ברוחניות וכל הגשמיות רק לבוש ומשל להפנימיות ולכך בש”ק שנגמר מעשה בראשית נתגלה עיקר הרצון ולכך בש”ק מתגלה תמיד חיות הפנימיות כמ”ש שער החצר הפנימית יהי’ סגור כו’ וביום השבת החודש יפתח כו’ וצריך להיות הרצון תמיד להתבטל להפנימיות שער הפונה קדים וע”י שמכניס האדם עצמו בכלל ישראל יכול להתדבק בשער הנ”ל. וכ”כ בזוה”ק ק”ו מדור הפלגה דכ’ בנסעם מקדם מקדמונו של עולם והוא כנ”ל שלא רצו להתדבק רק בגשמיות ולא בפנימיות החיות וע”י שהי’ בעצה אחת ובלשון הקודש אמר הקב”ה לא יבצר כו’ מכש”כ בנ”י שרוצין להתדבק בפנימיות בקדמונו של עולם כנ”ל ועוסקין בתו”מ בכלל יש להם להתחזק בהקב”ה שבודאי יהי’ בעזרם. ובאמת נראה שהתדבקות זה נשאר לבנ”י שדור הפלגה נפרדו זה מזה וניטל מהם האחדות כיון שלא רצו להתדבק בשורש החיות שהוא האחדות ולכך נק’ דור הפלגה. אבל בנ”י נשארו באחדות כמ”ש זכור ימות עולם כו’ בהפרידו ב”א יצב ג”ע למספר בנ”י כי חלק ה’ עמו. והוא באמת בחי’ נתינת התורה לבנ”י שהוא לשון הקודש ומקום האחדות כנ”ל:
“You created the world originally.” This teaches us that the original form of the world and creation is truly spiritual, and physicality is just the external part of the true inner essence. This is why the world was completed on Shabbat, for it was on Shabbat that the true desire of HaShem in creating the world is revealed. The inner life force of the world is unvejlllknmmmm iled. This concept is depicted in the Beis Hamikdash where the inner gate of the courtyard is normally closed, but it is opened on Shabbat. This alludes to the idea that on Shabbat the inner part is revealed.
A person’s desire should always be directed in that way to nullify oneself to the inner part, “the gate that faces forth.” It is through connecting and becoming a part of Klal Yisrael that one is able to connect to this gate, as explained.
Similarly, in the Zohar, we learn from the Dor Haflaga, who wanted to move away from HaShem “benosam mikedem” and wanted to only connect to the physicality and not the spirituality. However, since they were united, they were not destroyed. How much more so Bnei Yisrael, who desire closeness to HaShem and the inner spirituality and are busy with Torah and Mitzvot, should strengthen themselves and trust in HaShem, for He will surely stand by them.
The truth is that it seems that this connection actually only remains with Bnei Yisrael. The punishment of the Dor Haflaga was that they lost their unity, for they refused to connect to the source of unity—to HaShem, and therefore are called the Dor Hahflaga, the generation of division. However, Bnei Yisrael always remained united, as it states “Remember the days of yore…when man was separated, You set borders for the nations of the world, for the number be Bnei Yisrael, for they are the portion of HaShem. This is really the idea of the giving of the Torah to Bnei Yisrael, which was given in Lashon Hakodesh and is the place of all unity, as explained.”
