Parshat Hachodesh תרל”א

תרל”א

ב”ה ויקהל פקודי ופ’ החודש

כתיב ויקהל קודם מצות שבת כי בשבת מתאחדין ברזא דאחד זה עיקר ענין שבת להיות כל הרצונות וכחות האדם דבוקין בשורשם שהוא נקודה הפנימיות חיות השי”ת שיש בכל אדם כמ”ש ויפח באפיו כו’.
The commandment of Vayakhel – gathering the entire Benei Yisraeli, is given before the mitzvah of Shabbos. This is because on Shabbos everything becomes united with ‘the secret of oneness’, which is the main idea of Shabbos, that all of one’s desires and power is attached to the source, the inner point of life force of HaShem that is within each person. As the pasuk says “He (HaShem) blew into him a living soul”.
וזה ענין השביתה בשבת [וכ”כ בזוה”ק ע”פ אל יצא איש ממקומו ע”ש בפ’ ויקהל].
This is the concept of stopping on Shabbos (to reconnect everything to its source) [This is how the Zohar explains the words “no one shall leave his place on the Shabbos day”. See Zohar Vayakhel].
ואא”ז מו”ר זצלה”ה הגיד מה שקודם החטא נזכר המשכן ואח”כ שבת. ואחר החטא נזכר שבת קודם המשכן כי [עבודת החול הוא ענין] מלאכת המשכן. [להמשיך השראת השכינה במעשה ממש. ושבת הוא עלי’ וביטול. ולכך] The Chidushei Harim explained (the change in order of the parshiot). Before Bnei Yisrael sinned (with the Golden Calf), they were first given the mitzvah of the Mishkan and then the mitzvah of Shabbos. Yet after they sinned, the Torah firstmetions Shabbos and only afterwards the mitzvah of building the Mishkan. This is because the mitzvah of the Mishkan in the concept of the days of the week. For the mitzvah of the Mishkan is to draw HaShem’s presence into one’s mundane things. (which is our mission during our involvement with mundane matters). Yet Shabbos is the concept of elevating everything to its source. Therefore…
קודם החטא הי’ [עבודת החול] הכנה לשבת. ואח”כ הי’ נצרך סיוע השבת לעבודת [החול שהוא] מלאכת המשכן כנ”ל.
Before the sin, the work of the mundane matters was a preparation for Shabbos (uplifting everything to its spiritual element.) However after the sin they needed the (spiritual energy and) help of the Shabbos for the mundane matters, which is the building of the Mishkan, as explained above.

וכ”כ קלקלתם נעשה הזהרו בנשמע. וח”ו הכוונה בלי עשי’. רק שמקודם היו מקבלים עליהם להיות בלתי לה’ [*לבדו]. ועתה ע”י נשמע נזכה לעשי’. [ונשמע הוא בחי’ שבת כמ”ש לדעת כו’ ששבת מביא ידיעה לאדם] So too (we find this concept in the words of the Midrash *) “You have ruined ”na’aseh guard nishma”. Now Heaven forbid, to think that the intention here is without any action. Rather beforehand they (Bnei Yisrael) were able to be completely devoted exclusively to HaShem (even in mundane matters) (Which is the concept of “na’aseh”, elevating everything physical to the level of Shabbos). However now (after the sin) they can only attain the level through the concept of “nishma”. [“Nishma” is the concept of Shabbos, as it says “You shall know” for Shabbos brings knowledge (awareness of HaShem), to man].
ולכך עתה נזכר שבת קודם המשכן עכ”ד ז”ל ע”ש ודפח”ח.
Therefore now (post sin), the Shabbos is mentioned before the Mishkan (For it is only with the power of Shabbos that we are able to elevate the mundane).
עד כאן דבריו זכרונות לברכה עיין שם ודברים פי חכם חן.

והוספנו ביאור מעט. והנה זה עיקר הרצון מאתנו להיות הארת הקדושה נמצאת בכל מעשה גשמיי ג”כ כי לזאת נשתלח האדם לעולם הזה.
And we have added a bit of an explanation.
Now the main desire (of HaShem) from us is that the light of holiness will also be found by us in every physical action, for this is the reason why man is sent into this world.
וכתיב החודש הזה לכם. הפי’ בידינו למצוא התחדשות בכל מעשה. [לכם לכל צרכיכם].
(And similarly we are told) “This month החודש is yours”, this teaches us that it is in our hands to find newness in every action. (The word החודש is connected to חדש – newness) [For you (as the Gemara explains for all your needs].
וכשהמעשה דבוק בפנימיות חיות השי”ת. כח הפועל בנפעל. אז יש תמיד התחדשות דכתיב יי.. אין כל חדש כו’. וע”י הביטול לשורש שלמעלה מהשמש. עי”ז יש התחדשות תמיד.
Now when one’s actions are connected to the inner life force of HaShem, who is the energy that causes all effects, then there is a constant newness. As it is written “there is nothing new under the sun”, however through nullifying oneself to the power that is above the sun (HaShem), then there is constant newness.
כי זה פי’ ר”ח. דכתיב ביום החודש יפתח. הפי’ הארה הפנימיות הגנוזה גם תוך הטבע.
For this is the concept of Rosh Chodesh the new month. As it states (Yechezkel 46:1) “The inner gate that faces east…shall be open of Rosh Chodesh”. This refers to the inner light that is hidden even in nature (shall be accessible on Rosh Chodesh).
ומאחר שקידוש החודש תלוי בישראל הפי’ שבנ”י דבוקין במקור הארת החודש בשרשו.
Now since the declaration of the new month depends on Benei Yisrael (Beis Din decides based upon testimonies what day Rosh Chodesh is), this means that Bnei Yisrael are actually attached to the source of the light of the month in its root.
וזה החודש הזה לכם. כי ניסן ר”ה לחדשים שהוא הראש והשורש לכל החדשים. לזה נקרא החודש הזה אספקלריא דנהרא.
This is the concept of “this month is yours”. For the month of Nisan (the month that these words were said on) is the new year of all the months. For it is the head and the source of all months. For this reason this month is called the “illuminating light” *
ובחי’ שבת ג”כ כן. ולכך סמכו פ’ החודש בשבת. וכן בכל ר”ח מברכין בשבת. ששבת שורש חיות החדשים כנ”ל.
The concept of Shabbos is also the same idea (of renewal). Therefore Parshat Hachodesh is read on Shabbos. So too we declare when Rosh Chodesh will be, on Shabbos. For Shabbos (too) is the source of life force of the months. as above.

ואיתא אוה”ע מונין לחמה ובנ”י ללבנה ע”ש במדרש המשל. והענין דאור השמש הוא עצם ההארה מה שנשתנה בכל יום מחושך הלילה לאור היום. אבל התחדשות אור הלבנה אינו יחוס השינוי מצד אורה. שהרי ביום אור יותר. רק מצד שמאירה גם בתוך החושך.
The nations of the world count based on the Solar system, and Bnei Yisrael based on the Lunar System. See the Midrash that explains it as a parable (see Shemot Rabba 15:27, Just as the sun shines only in the day so too the nations of the world have power in this world only etc)
The idea is that the light of the sun is the actual light that changes from the darkness of the night to the light of the day. However the renewal of the moon is not due to light for when it is light in the day (the moon cannot be seen), rather (the idea of the light of the moon is that it illuminates in the darkness.
וזה ענין בני ישראל ג”כ שעבודתם למצוא בעוה”ז שהוא חושך ולילה הארות התורה שנברא על ידה כל הבריאה.
This is the concept of Bnei Yisrael, whose work is to find the light of Torah with which the entire creation was created, in this world.
וז”ש בעשרה מאמרות נברא כו’ ליתן שכר לצדיקים כו’.
This is the concept of the (Mishna in Avot 5:1) “HaShem created the world with ten expressions…to give reward to the righteous who maintain a world created in ten expressions. (The numerous details in this world are there to give us more opportunity to reveal the light of HaShem in so many different and diverse ways).
וז”ש החודש הזה לכם למצוא הארת חודש הזה גם במקום ההסתר כנ”ל.
This too is the concept of “this month is yours”. To be able to find the light of the month (to find the newness) even in the most hidden places. as above.
ראש חדשים י”ל גם כן כנ”ל כי כל פעולה עם רצון וחמדה בלב בחשק פנימי נקרא התחדשות כמובן.
The new months, we can also explain as above, that in every action one does that has desire and longing with a heart filled with inner desire, is called renewal.
אבל להיות נקרא חודש הזה הוא רצון אמת להשי”ת [כי כל הרצונות רק דמיון ומשל להוציא מזה דרך לעבודתו ית’].
Yet to be the head of the month, can only be with a complete true desire only for HaShem. [For all desires are really there as imaginations and parables to be able to find ways to serve HaShem.] וז”ש החודש הזה כו’ ראש חדשים שיהיה בכל התחדשות נטמן התחדשות הזה שהוא ראש ושורש הכל כנ”ל:
This is the concept of “this month is the head of the months”, that in every newness, is hidden the renewal which is the head and beginning of everything. As above.

אא”ז ז”ל הגיד מעשה דר”א בן ערך שהלך למקום מים יפים כו’ אמשיך אבתרייהו וקרא בספרא חרש הי’ לבם כו’. ע”ש בשבת [ד’ קמ”ז] The chidushei Harim on the Gemara (Shabbos 147) tells a story about Rebi Elazar ben Arach, who went to a place of sweet water and got drawns after them. When he returned and read from the Torah, instead of reading “החודש הזה לכם – This month is for you”, he read ”החרש היה לבם – Their hearts became deaf”
ופי’ הוא ז”ל כי אמר שע”י שחרש הי’ לבם לכך גם הוא אמשיך או ניצוח כו’ ע”ש בדבריו פ’ שלח.
The Chidushei Harim explained that it was only because the heats of the multitude were deaf that he too misread the Torah. For one either overcomes or is overcomed. See Chidushei Harim Parshat Shlach.
וי”ל עוד כי כל התחדשות כשיש הסתר מקודם. וע”י שמקודם חרש הי’ לבם נעשה אח”כ החודש הזה לכם.
We can explain this idea further. Any time there is renewal is only when it is preceded by a sense of hiddenness. It is only because “their hearts were deaf” beforehand, that they got to “this month is for you”.

Yesod
(Just as a seed must first rot in the ground before any renewal can come from it, so too a person must fall before one gets up. This is the crucial idea to remember when one sins, that it does not mean that one is a failure, rather the sinning is what leads to the opportunity for further growth. This is because true growth only comes when a person realises that he is completely dependent on HaShem and everything that he has is only due to the kindness of HaShem. Therefore HaShem ‘makes’ a person sin, so that he will realise that he is not that great, and that indeed he’s nothing without HaShem. It is that knowledge that is really the greatest gift, and what HaShem truly wants a person to be constantly aware of.)
שהרי לכך ירדו למצרים שיבואו לאור הגאולה שבא לאחר הגלות שהוא ההתחדשות. וזה ענין כל הד’ מלכיות כדי לברר שמלכותך מלכות כל עולמים.
The reason for our exile in Mitzrayim was for this very reason, that afterwards they will get to a stage of redemption, the renewal. So too the idea of the four exiles to different nations, is in order to clarify the idea that HaShem is the true king of the world.
וכן בניסן ר”ה למלכים מלכי ישראל שהוא קבלת מלכות שמים כנ”ל. ז”ש בפסיקתא נפלאותיך ומחשבותיך אלינו כו’ אברהם בירר מלכיות ע”ש. והוא כנ”ל למצוא הארת חודש הזה בתוך ההסתר. שבנ”י דבוקין בשורש מקום מחשבה ונפלאות. ולכך הלך ר”א בן ערך שם ג”כ כדי למצוא ההתחדשות הנ”ל. וכתיב לב טהור ברא כו’ ורוח נכון חדש כו’. וזה סמיכות פרשת החודש אחר פ’ פרה. ופי’ טהור כתב בזוה”ק שהוא בחי’ בירור טוב מרע. וזהו ההפרש בין טהור לקדוש ע”ש. כמ”ש מי יתן טהור מטמא שעל ידי הטהרה מן הטומאה שהי’ מקודם. ניתוסף התחדשות. לא אחד שכל זה בא ע”י הביטול לנקודה הפנימיות. והוא בחי’ פרה להיות עפר ואפר כמ”ש בפרשה הקודמת:

(Just as a seed must first rot in the ground before any renewal can come from it, so too a person must fall before one gets up. This is the crucial idea to remember when one sins, that it does not mean that one is a failure, rather the sinning is what leads to the opportunity for further growth.)