Vayechi תרל”ה
תרל”ה
ב”ה
במדרש פרשה זו סתומה שכשנפטר יעקב אבינו נסתמו עיניהם ולבם של ישראל ד”א שביקש לגלות הקץ ונסתם ממנו.
Medrash (Bereishis Rabba 96:1) the reason why this parsha is closed (there is no gap between this parsha and the previous parsha) is because when yaakov died the eyes and hearts of Yisrael were blocked from the difficulty of the bondage. Another reason is because Yaakov wanted to reveal the end of days, and I was blocked from him, therefore this parsha is blocked.
פרשה זו היא ויחי יעקב בא”מ שזה הי’ הכנה להגלות מה שחי יעקב במצרים. ולכן לא הי’ יכול להתחיל הגלות עד שנסתם זה החיות של יעקב שהי’ במצרים.
This parsha is called ויחי יעקב בא”מ “And Yaakov was alive in the land of Mitzrayim”, for as a preperation for exile we need to know that Yaakov could still be most alive in Mitzrayim, and the only way the exile could actually begin is if Yaakov’s life force would become blocked.
כדכ’ נחלת ימיהם זכורה לעולם
as it says HaShem recorded the actions of the forefathers in the Torah, so that their inheritance will be remembered eternally.
רק שהי’ נסתר זה כדי לחול הגלות ולכן פרשה זו סתומה שנסתם זה החיות אח”כ כנ”ל.
Even though there was the ability to be ‘alive’ in Mitzrayim, but this life force became blocked and hidden in order for the exile to come about. that is why this parsha is ‘blocked’.
וגם לפי הפשוט גוף הגלות לא התחיל עד שתמו כל הדור ההוא.
And also in reality the actual bonfage only began when the generation of Yosef’s brothers died.
רק שנסתם עין השכל מקודם. כי קודם גלות הגוף הוא גלות הנפש כי הגוף תלוי בתהלוכת הנפש. וגלות הנפשות הי’ מיד שנסתם חיותו של יעקב אע”ה.
However before the physical bondage can begin, the bondage of the mind must precede it. For every physical exile, is preceded with a spiritual exile, for the body follows the soul. and this spiritual soul exile began already as soon as Yaakov died. (And it only manifested itself physically when his sons died)
ובזה פרשנו הפסוק ויראו אחי יוסף כו’ מת אביהם כו’ לו ישטמנו והשב כו’ הרעה אשר גמלנו כו’ ויבך יוסף כו’ אתם חשבתם כו’ להחיות עם רב כו’
And with this idea we can understand the conversation between Yosef and his brothers when Yaakov died. (Bereishis 50:15-20)
וַיִּרְא֤וּ אֲחֵֽי־יוֹסֵף֙ כִּי־מֵ֣ת אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ ל֥וּ יִשְׂטְמֵ֖נוּ יוֹסֵ֑ף וְהָשֵׁ֤ב יָשִׁיב֙ לָ֔נוּ אֵ֚ת כָּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר גָּמַ֖לְנוּ אֹתֽוֹ׃
(15) When Joseph’s brothers saw that their father was dead, they said, “What if Joseph still bears a grudge against us and pays us back for all the wrong that we did him!”
וַיְצַוּ֕וּ אֶל־יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר אָבִ֣יךָ צִוָּ֔ה לִפְנֵ֥י מוֹת֖וֹ לֵאמֹֽר׃
(16) So they sent this message to Joseph, “Before his death your father left this instruction:
כֹּֽה־תֹאמְר֣וּ לְיוֹסֵ֗ף אָ֣נָּ֡א שָׂ֣א נָ֠א פֶּ֣שַׁע אַחֶ֤יךָ וְחַטָּאתָם֙ כִּי־רָעָ֣ה גְמָל֔וּךָ וְעַתָּה֙ שָׂ֣א נָ֔א לְפֶ֥שַׁע עַבְדֵ֖י אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ וַיֵּ֥בְךְּ יוֹסֵ֖ף בְּדַבְּרָ֥ם אֵלָֽיו׃
(17) So shall you say to Joseph, ‘Forgive, I urge you, the offense and guilt of your brothers who treated you so harshly.’ Therefore, please forgive the offense of the servants of the God of your father.” And Joseph was in tears as they spoke to him.
וַיֵּלְכוּ֙ גַּם־אֶחָ֔יו וַֽיִּפְּל֖וּ לְפָנָ֑יו וַיֹּ֣אמְר֔וּ הִנֶּ֥נּֽוּ לְךָ֖ לַעֲבָדִֽים׃
(18) His brothers went to him themselves, flung themselves before him, and said, “We are prepared to be your slaves.”
וַיֹּ֧אמֶר אֲלֵהֶ֛ם יוֹסֵ֖ף אַל־תִּירָ֑אוּ כִּ֛י הֲתַ֥חַת אֱלֹהִ֖ים אָֽנִי׃
(19) But Joseph said to them, “Have no fear! Am I a substitute for God?
וְאַתֶּ֕ם חֲשַׁבְתֶּ֥ם עָלַ֖י רָעָ֑ה אֱלֹהִים֙ חֲשָׁבָ֣הּ לְטֹבָ֔ה לְמַ֗עַן עֲשֹׂ֛ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לְהַחֲיֹ֥ת עַם־רָֽב׃
(20) Besides, although you intended me harm, God intended it for good, so as to bring about the present result—the survival of many people.
והוא שהשבטים הרגישו מיד בהגלות. וז”ש שראו כי מת אביהם כי לא מצאו חיותו של יעקב כנ”ל. ויוסף ירש מקום אביו. והם סברו שע”י מכירתם את יוסף גרמו גלות מצרים. וז”ש הרעה אשר גמלנו.
When yaakov died the brothers immediately felt the exile begining, “They saw their father was dead” meaning they saw that their father’s energy of being ablet o be alive even in these darkest places was now blocked. And they now thought that because Yosef had taken their fathers place and they had sold Yosef to bondage, they had caused the exile.
ויוסף שהי’ במדריגת יעקב והי’ דבוק בגאולה ידע והבין כי הכל לטובה כי שורש הגלות הוא הגאולה.
However Yosef’s responded ‘I have been sent…to bring about the survival of many’, meaning that Yosef was still connected to the level of Yaakov and able to find the life force even in exile, and he therefore realised that whatever happens even the worst exile is for the best, because the root of exile is redemption.
וז”ש ביקש לגלות הקץ ונסתם ממנו. אם הפי’ על זמן ביאת משיח לא ידענו מה סוד עמוק הוא זה. וגם מה נ”מ בידיעה זו.
With this we can understand what Yaakov wanted to reveal ‘the end’. If yaakov wanted to reveal when Mashiach would come, we don’t understand such deep secrets, and what difference would that knowledge make to that generation?
רק עיקר הפי’ שרצה לברר להם שורש הגלות והגאולה. כי באמת אין רע יורד משמים וימי הרעה נעשים רק ע”י חסרון המקבלים שנהפך להם לרע. והוא רק הסתר.
Rather the main explanation is that Yaakov wanted to clarify to them, the root of exile and redemption. For nothing bad comes from heaven, the negative days are only there because of the lack on the receiving end, that when it reached them, because of their shortcomings it turns into negativity. In truth however it is just a hiddenness of HaShem, in the appearance of bad. (the root of exile is redemption).
ולכן יש לו סוף וקץ כי השקר אין לו רגלים וקיום.
That is why it must eventually come to an end, (he wanted to reveal the end), for falsehood has no feet (it cannot last).
ואם הי’ יודעין זה האמת לא הי’ שולט בהם הגלות רק כי לא הי’ ניתקן הכל כראוי והי’ מוכרח להיות גלות מצרים. ולכן לא הי’ יכול לגלות זה הקץ.
Had Bnei Yisrael known and internalised this truth properly, the exile would have no power of them. It was only because not everything was ‘fixed’ properly, that we had to have an exile in Mitzrayim, and therefore Yaakov wasn’t able to reveal the truth.
ומ”מ איתא כי גילה מה שרצה לגלות רק בדרך הסתר
Nevertheless it is brought down that yaakov actually did manage to reveal whatever he wanted to, he just did it in a hidden manner
ופרשנו בעזה”י כי יש אספקלריא המאירה והיא בחי’ יעקב שאין לפניו הסתר ורואה הכל בעין הראות
With the help of HaShem we have explained that there are two different types of revelation of Hashem’s word. There is אספקלריא המאירה the ‘clear vision’, which is the aspect of Yaakov (emes), where nothing is hidden, and everything can be seen properly.
ויש אספקלריא שאינה מאירה. והיא בחי’ אמונה שע”י ההסתר עצמו צריכין לבוא אל האמת ע”י האמונה ונק’ אספקלריא שא”מ כי האור בא מההסתר דייקא כנ”ל והבן.
And there is the ‘unclear vision’, which is the aspect of emuna, where one can only reach the emes the truth through the darkness with emuna. It is called אספקלריא שאינה מאירה the vision that does not shine, because the light actually comes from the hidden place. (Since it is an external light it lights up the externality and not the pnimius and it causes confusion.) It is only with emuna that one can access the light. and understand this point.
וכיון שלא הי’ יכול יעקב לגלות זה הקץ שהוא לברר להם האמת בבחי’ אספקלריא המאירה צריך להיות התיקון בבחי’ אמונה.
This is therefore the revelation that Yaakov was able to reveal, that even thogh he could not reveal it in a clear vision where there would noteven be any exile, nevertheless he was at least able to reval it in a revelation where one can access the redemption through emuna, through the darkness.
וזה צריכין לידע גם עתה כי בכל גלות כן. שהקב”ה מכין קודם הגלות הארות קדושות שיכולין להתדבק בהם אף בחשך רק שאינו נגלה וכשמאמינים כראוי יכולין למצוא האמת ואז בא גאולה
It is essential to know this idea nowadays in exile, for al exiles are the same idea. That before the exile, HaShem prepares holy lights which we cannot see, that one can attach himself to in the dark exile. It is when one believes properly with true emuna, that one is able to find the truth which brings about the redemption.
כי תכלית הגלות הגאולה כנ”ל.
For the true purpose of the exile isthe redemption that follows it. (However to do this we need to bring out all the holy sparks that are hidden in the exile).
וכן שמעתי מפי מו”ז ז”ל ע”פ ויחי יעקב בא”מ שע”י בחי’ אמת מדתו של יעקב כדכ’ תתן אמת ליעקב עי”ז יכולין לחיות גם בכל המצרים שיש לכל איש ישראל כנ”ל.
And this is what I heard from the Chidushei Harim, that just as it says ‘’and Yaakov was alive in Mitzrayim’ so too with the aspect of emes the hallmark of Yaakov, as it says ‘you gave truth to Yaakov” one can be alive in any difficulty that any Jew has.
נחזור להנ”ל שהשבטים הרגישו הגלות והבינו כי יוסף הוא שורש הגאולה. וחששו שע”י ששנאו אותו בחשבם כי יוסף רוצה לדחותם מאביהם. עי”ז לא יוכלו להתדבק בו עתה. וחשבו שגרמו הגלות.
Returning to the above mentioned discussion between Yosef and his brothers. When the brothers felt the exile beginning and they understood that Yosef is the source redemption, they were concerned that because they has hated Yosef, and tried to remove Yosef from their father, they could no longer connect to Yosef now. Sincethey had pushed him away they could no longer connect to him, and they thought they had caused the entire exile.
ויוסף השיב להם כי הכל לטובה רק הם חשבו לרעה.
Yosef’s response to them, was that they had thought to do bad to Yosef, however HaShem had planned it all for the best.
ואפשר עי”ז שחשבו לרעה נענשו בזה שהרגישו הגלות וחשבו שח”ו נסתר דרכם מה’.
Perhaps it was because they had thought that it was bad, they were punished by suddenly feeling the beginnig of the exile, and they thought that perhaps chas veshalom they had strayd from HaShem.
אבל אלקים חשבה לטובה להחיות עם רב שהוא תיקון הראוי שבא ע”י הגלות.
Yet Yosef replied, HaShem planned it all out for the best, he was telling then that there is a plan in the exile, to bring about the proper repairs (*)
כי יוסף הי’ דבוק בהגאולה ולא הרגיש הגלות. ולכן ויבך יוסף בדברם אליו כי ראה שהם התחילו מיד להרגיש הגלות:
Yosef was completely attached to the level of Yaakov of redemption, and as opposed to his brothers he did not even feel the exile. Therefore when his brothers confronted him, he cried, because he felt their pain of them already feeling the beginning of the exile.
במדרש שמע ישראל סבא כו’.
The Medrash (Bereishis Rabba 96:1)
בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ נִפְטַר מִן הָעוֹלָם קָרָא לִשְׁנֵים עָשָׂר בָּנָיו אָמַר לָהֶם שִׁמְעוּ אֵל יִשְׂרָאֵל שֶׁבַּשָּׁמַיִם אֲבִיכֶם, שֶׁמָּא יֵשׁ בִּלְבַבְכֶם מַחְלֹקֶת עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמְרוּ לוֹ (דברים ו, ד): שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, כְּשֵׁם שֶׁאֵין בְּלִבְּךָ מַחְלֹקֶת עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ אֵין בְּלִבֵּנוּ מַחְלֹקֶת, אֶלָּא (דברים ו, ד): ה’ אֱלֹהֵינוּ ה’ אֶחָד, אַף הוּא פֵּרַשׁ בִּשְׂפָתָיו וְאָמַר: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכותוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.
Before Yaakov died he gathered his children together and asked them do any of you have any quarrel with HaShem, they all replied Hear Yisrael our father, just as you have no quarrel with HaShem so too we have no quarrel for HaShem is our God and He is One. He responded blessed is the glory of His kingdom forever and ever.
כי זה האחדות נתן להם יעקב אע”ה כמ”ש וזאת אשר דיבר להם פי’ בזוה”ק שנתן להם בחי’ זאת והיא מלכות שמים להיות כל הנהגתם בבחי’ זאת ומזה בא כל הברכות ועי”ז ויברך אותם:
This brotherhood of being one is what Yaakov gave them. ‘This ‘zot’ is what he spoke unto them’ as explained in the Zohar (see above TRLD 2) ‘zot’ refers to the kingdom of heaven (See Sfas Emes Chanuka 1:8, as opposed to *). Yaakov’s blessing was that all their actions should be with this power of oneness which is the source of all blessing, and therefore after this statement he blessed them individually.
