Vayetze תרל”ד
במדרש אז תלך לבטח כו’. אם תרוץ לא תכשל כו’.
Regarding Yaakov’s travails to Charan, the Medrash quotes the pasuk אָ֤ז תֵּלֵ֣ךְ לָבֶ֣טַח דַּרְכֶּ֑ךָ וְ֝רַגְלְךָ֗ לֹ֣א תִגּֽוֹף׃ Then you will go your way safely And not injure your feet etc.
פי’ אף כי יעקב ברח כדכתיב ברח לך וכתיב ויברח יעקב. אעפ”כ כתיב ויצא וילך כו’.
Even though Yaakov ran away from Eisav, as the pasuk says explicitly He ran, Nevertheless it says ‘And Yaakov left and went on his way’
כי הצדיק מיישר הדרך. אף שצריך לרוץ הוא בדרך ישר.
For the Tzadik make sure that the way he goes is straight, Even if he may need to run away, it will still be on a straight path. (This is the meaning of the pasuk that he went on his way safely)
וכ’ מבאר שבע איתא שהתקשר עצמו היטב מקודם שיצא לחרן.
The place that Yaakov left was Be’er Sheva, meaning that he connected himself properly (In Be’er Sheva- the place of connection to HaShem) before he left.
שכל זה הי’ להכין מקום לבנ”י.
Because all of his travails were really to prepare a place for generations to come, that they will be able to uncover the light in the darkness
לכן הכניס עצמו בכל המקומות שנסתר שם מאוד כבודו ית’.
therefore Yaakov placed himself in places that the glory of HaShem was very hidden
כדכתיב ויפגע במקום. שנכתב עליו לשבח שהרגיש והתעורר גם שם חיות השי”ת.
As it says (for example) ‘And he came upon the place’ the word ויפגע refers to Yaakov inaugurating the maariv tefila, which means that Yaakov felt and awakened even in that distant place the life force of HaShem
וכתיב יש ה’ במקום הזה ואנכי לא ידעתי מכלל שהי’ מקום מרוחק מאד שהי’ קשה להאמין שיהי’ שם חיות השי”ת והראהו השי”ת כי מלא כל הארץ כבודו וזה תפילת ערבית:
And a proof for the hiddenness of HaShem is that Yaakov said ‘indeed this HaShem is in this place’ meaning that he did not feel that this place was a holy place, it felt like the glory of HaShem was very hidden. Yaakov was reflecting that it was hard for him to believe that even in this dark place there was the life force of HaShem. However the lesson the HaShem was teaching him (and us) is that the entire word is filled with the glory of HaShem, we may not feel it or see it but there is a complete presence of HaShem everywhere. And this is what the maariv – evening tefila is about, revealing HaShem in the darkness.
אא”ז ז”ל הגיד בשם אר”י ז”ל כי שבת נקרא שדה כדכתיב נצא השדה כי עוה”ז הוא מדבר שאין ניכר בו השגחת השי”ת. ובשבת נקראת שדה הראוי לזריעה שנתעורר כח הפנימיות נקודה חיות מהשי”ת. ועי”ז מקבל זריעה כנ”ל. ועפי”ז נפרש הפסוק והנה באר בשדה כו’ שלשה עדרי צאן כו’ והאבן גדולה ע”פ הבאר ונאספו כו’. פי’ שבשבת נפתח מקור מים חיים וזהו באר בשדה. וג’ עדרי צאן הם מה שבנ”י מתבטלין בשבת להשי”ת בכל לבבך ונפשך ומאדך. ונק’ נפש רוח נשמה שצריך האדם לבטל הכל להשי”ת. ואז זוכה לקבל הארת השבת. וז”ש ונאספו שמה כל העדרים כמ”ש ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף כו’ שכשמבטלין בנ”י כל כחם להשי”ת. שזה מצות השבתת מלאכה בשבת שיבטל כל אדם כל כחו ומעשי ידיו להשי”ת. ועי”ז יכולין לקבל הארת שבת. כדאיתא פי הבאר נברא בע”ש. ונק’ ערב שבת כדכתיב והאבן גדולה ע”פ הבאר כי ע”י התגלות הארת שבת ניתן גם הסתר וקליפה. והוא הערב והחושך שבא ע”י הארה הגדולה כו’. ועי”ז צריכין להתבטל בכל הנפש כו’ להשי”ת ועי”ז וגללו כנ”ל. ומתגלה הארת שבת כנ”ל. ואעפ”כ כתיב ויגל יעקב כו’. כי מי שיש לו נקודה של אמת יכול לעשות הכל בפשיטות וא”צ עבודה רבה לכל זה:
The Chidushei Harim said in the name of the Arizal, that Shabbos is called שדה a d
field, as it states, “We shall go out to the field”. This world is called a “desert”, for the supervision of HaShem is hidden. Whereas on Shabbos, the internal, pnimius of HaShem is awakened, and is now able to be sown, just as a field is ready to be sown.
With this we can understand the pasuk when Yaakov comes to Charan: “And there was a well in the field, and there were three flocks of Sheep, and a big stone on top of the well, and they would gather together and roll the stone off.
The idea here is that on Shabbos the wellspring of life is uncovered, which is the well in the field. The three flocks of sheep, symbolise the nullification of Bnei Yisrael of their: Hearts, souls, and possessions – בכל לבבך ונפשך ומאדך.
It is called the נפש רוח נשמה the three levels of the soul, for everything needs to be nullified to HaShem, and only then does one merit to receive the light of Shabbos.
This is hinted to in the pasuk, “And they would gather over there שמה”. We find this idea in Iyov (34:14) “He will focus on him, his heart, spirit and soul, and will be gathered to Him”, which teaches us that when Bnei Yisrael nullify their entire energy to HaShem’s will, they are able to receive the light of Shabbos. This is the idea of stopping one’s work on Shabbos, that one nullifies his entire energy and desires to the will of HaShem. We see this idea, in the Mishna in Avos, one of the things that was created on Erev Shabbos was the mouth of the well (that sustained Bnei Yisrael in the wilderness). For when the light of uncovering the well is revealed, it also brings with it a darkness, this is the idea “Erev Shabbos” – (Erev means night, signifying darkness and confusion). Yet when one nullifies himself completely with his entire heart and soul, one is able to “roll off the stone that is covering the well”, and the light of Shabbos is revealed.
Nevertheless when Yaakov came to the well it states that he alone uncovered the well, for a person who has this point of truth, is able to do it with simplicity and it does not require hard work.
וייקץ יעקב וכו’ ויירא ויאמר מה נורא כו’. נכתב לשבח ליעקב אע”ה כי איש אחר אם הי’ לו חלום כזה עוד הי’ מתגאה. ועליו נפל פחד ויראה. וזה סימן שהי’ איש אמת וע”י יראה זו זכה לבניו להיות זה מקום בית המקדש כדכתיב בית אלקים כו’ ואיתא שהראהו בנוי וחרב כו’. לפי שעיקר קיום ביהמ”ק הי’ ע”י יראה זו. ואמר אין זה כי אם בית אלקים כו’. פי’ שאמר שאין קיום למקום זה רק ע”י יראת שמים. ולכן לפי מה שיש יראת שמים בבנ”י מתקיים ביהמ”ק. כי עיקר קיום הכל יראת ה’ כדכתיב טהורה עומדת לעד. וע”י יראה נפתח פתח בכל מקום כדכתיב וזה שער השמים:
Yaakov awoke from his sleep, and exclaimed: How great is this place, it is the house of HaShem and the gates of Heaven.
This is all written in praise of Yaakov, for had any other person had such a revelation, they would have become haughty, having meritted receiving such a clear prophecy, yet Yaakov, on the contrary was humble, and become frightful and fearful (of having abused such a holy place).
This is a sign that he was a man of truth, through this fear, and in his merit, his children were able to utilise this place for the Beis Hamikdash, as the pasuk states: It is the house of HaShem, as the Midrash states, HaShem showed Yaakov the Beis Hamikdash built and destroyed. It was Yaakov’s fear that was the primary merit for the Beis Hamikdash to exist.
Furthermore, Yaakov stated that this is “Nothing other than the House of HaShem”, this means that the sole existence of the place is based on fear of Heaven. Therefore in as much as Bnei Yisrael have fear of Heaven, the Beis Hamikdash exists, for the primary reason for existence of it all is fear of HaShem, as it states: Pure, lasting forever.
It is through the fear that there is an opening in all places, as it states, “the gate of Heaven”. (Through the correct level of fear one is able to connect to HaShem in all places).
ברש”י ויפגע תיקן תפלת ערבית ולא כתיב ויתפלל ללמדך שקפצה לו הארץ. ואינו מובן כי לפי’ הזה שתיקן תפלת ערבית מה ענין קפיצת הארץ לכאן. אך בודאי כפי רצון האדם יכול לעורר קדושת השי”ת בכל מקום. וז”ש רש”י נעקר הר המוריה ובא לכאן פי’ כיון שהי’ ליעקב אע”ה רצון גדול לבוא להר המורי’. אף כי מקום הזה הי’ מרוחק מאוד קפץ הר המורי’ לכאן. וזהו עצמו פי’ תפלת ערבית כי בודאי בעת חושך אין מקום להתגלות האור רק ע”י רצון האדם שלא בהדרגה ע”ז מתעורר הארה שלא עפ”י דרך הטבע. כי הכל תלוי ברצון האדם. וכתיב שלום לקרוב ולרחוק פי’ שאין דבר רע יוצא מהשי”ת. א”כ הריחוק הוא ג”כ לטובה. שע”י הריחוק נתעורר באדם רצון אמת יותר. ועי”ז הרצון יכול לעורר גם במקום הרחוק הארת השי”ת כנ”ל. וז”ש ללמדך שקפצה כו’ שיש מזה לימוד לכל איש ישראל שידע שאין לך מקום שלא יוכל להרגיש הארה הפנימיות ע”י יגיעה של אמת כנ”ל:
“And he came upon the place”, Rashi states that he instituted the Arvit prayer. And the reason why it does not state “He prayed” was because he had a miraculous quickening of the route.
Now what is the connection between instituting Arvit and having his route shortened miraculously, it is seemingly out of place in Rashi?
However one certainly can awaken the holiness of HaShem in every place in proportion to one’s desire for it.
This is what Rashi is referring to when he states that the Har , actually came toward Yaakov. It means that since Yaakov had such a strong desire to come to Har Hamoriah, even though it was so far away, nevertheless because of his great desire it came to him!
This is indeed the idea of the Arvit prayer, for clearly in a time of darkness when the light cannot be revealed, it is only through a person’s supernatural desire to awaken the light, in an unnatural way. For it is all dependant on the will of a person.
“Shalom to those that are close and far” (Yeshaya 57:19). Now we know that nothing bad comes from HaShem, if so it must mean that even the ones that are “far” (spiritually distanced) are also for the good. (What good comes from being distanced)? However it is really through the distance that awakens in a person the longing and stronger desire for HaShem.
Through this deep desire, one is able to awaken the light of HaShem even in the most distanced places. As above.
This is the idea of the words of Rashi: To teach us that he had a miraculous shortening of the journey”, for there is something that everyone needs to learn from here (“to teach us”), that we need to know that through true toil, there is no place where one cannot feel the inner light of HaShem. As explained above.
במדרש תנחומא כי בריחת יעקב הי’ כמו גלות למי שהורג נפש בשוגג כי נחשב לו לחטא מה שנדחה עשו על ידו. כי הי’ לו לקרב גם אותו. אם כי לנו נאמר מדבר שקר תרחק. אבל ליעקב איש אמת הי’ בכחו לקרב הכל להשי”ת ורק כי הי’ שפל בעיניו ונחשב לשוגג:
The Midrash Tanchuma (Vayetze 1) states that Yaakov having to run away from Eisav, was like the exile on one who kills someone inadvertently, for Yaakov was held accountable to some extent, that Eisav became more distanced, for Yaakov was indeed able to bring Eisav closer to HaShem.
Now for us, we need to distance ourselves from falsehood (and therefore cannot bring Eisav close),however Yaakov, a man of ruth was able to uplift everything to HaShem (Even the most distanced things). However due to his humility Yaakov considered himself unworthy (and did not view himself as completely worthy, and therefore did not bring Eisav close), therefore it is considered only “unintentional”.
