Vayigash תרמ”ג
בי אדוני. יש לפרש עפ”י המדרש חורש זה יהודה וקוצר זה יוסף כי יוסף הוא למעלה מבחי’ יהודה ויהודה המכין כמו החורש ואח”כ בעת הגמר נתעלה לבחי’ יוסף לכן הוא הקוצר. והענין כמ”ש מתחתיו יצמח כי ע”י התחתונים מוסיפין כח להשפיע להם מלמעלה. ויהודה הוא מדריגה התחתונה. והכל הי’ סדר אחד בחי’ התפשטות כח האבות ע”י השבטים ומשם יפרד לכל העולמות. ויוסף הוא כלל האבות. ויהודה כלל התולדות. וקול הוא בחי’ יעקב. ויוסף הבל ויהודה הדיבור. ובעוד שלא הי’ נתקן כתיב לא יכלו דברו לשלום. פי’ לצורך השלימות שצריכין לעשות בעולם. ויהודה אמר בי אדוני אעפ”י שאתה אדון לי אבל האדנות תלוי בי בכח החרישה והעבודה שלי:
https://www.sefaria.org/Sefat_Emet,_Genesis,_Vayigash_12.3
When Yehuda confronts Yosef, he states, “בי אדוני,” which means “Please, my master.” The word “בי” can also mean “in me.”
The idea here can be understood with the Midrash that compares Yehuda to the plower and Yosef to the reaper. The reaper is at a higher level than the plower, as plowing is only a preparation for reaping, the completion. However, ultimately, Yehuda becomes elevated to the level of Yosef.
This idea is explained by the pasuk (Zechariah 6:12): “from beneath him, it will grow.” This means that those below give power to those above, with Yehuda representing the lower level.
This idea parallels the universe, where the forefathers are higher than the 12 tribes, who, in turn, are higher than the rest of the world.
Yosef represents the idea of all the avot (forefathers or the cause), while Yehuda represents the toldot (the effect). Furthermore, the idea of “קול” – the voice – refers to Yaakov, Yosef is represented in the “הבל” – the breath (necessary for sound), and Yehuda is the “דיבור” – the words (the actual leadership).
Therefore, as long as these three elements were not properly refined, they could not have their proper effect. The pasuk states, “before Yosef was sold” (Genesis 37:4), meaning “they could not speak to him in peace – לשלום,” indicating that they could not come to completion (שלימות) at that stage. Now, however, Yehuda says “בי אדוני,” signifying that the role of mastering the situation was in him, in the power of “plowing,” his energy in the lower realms as explained above.
בפסוק אשר מכרתם אותי. כמ”ש חז”ל אשר שברת יישר כחך. כן ניחם יוסף אותם כי זכה לכל זה על ידי המכירה:
https://www.sefaria.org/Sefat_Emet,_Genesis,_Vayigash_12.4
Yosef tells his brothers (Bereishis 45:4) “I am Yosef whom you sold אשר מכרתם”. The word אשר is connected to the אשר שברת (Shemot 34:1) referring to the luchos. As the Gemara explains (Shabbos 87a) Hashem complimented Moshe on breaking the luchos.
So too here Yosef was comforting the brothers that it was good that they had sold him, for it was only becasue of the sale that he meritted all his success.
במדרש תנחומא ואת יהודה שלח לפניו ע”ש. ביאור הענין עפ”י הכ’ נר מצוה ותורה אור. ויעקב שהוא בחי’ התורה לא הי’ יכול לירד למצרים רק ע”י הקדמת יהודה שהוא בחי’ המצות ותורה שבע”פ ע”ש הלשון כי המצות הם שלוחים בחי’ הגוף שהוא המלבוש רמ”ח מ”ע כו’. אבל הפנימיות הוא אור תורה. וכמו כן כל הכנת בנ”י בעוה”ז שהם שלוחי מצוה ע”ז הרמז יהודה שלח לפניו שנקראו בנ”י יהודים והם מתקנים העולמות להיות הכנה לעתיד שנא’ תורה חדשה מאתי תצא:
https://www.sefaria.org/Sefat_Emet,_Genesis,_Vayigash_12.5
The Midrash Tanchuma (Vayigash 6) explains that Yehuda was sent by Yaakov ahead to Mitzrayim. This is compared to our mitzvot, which are the ‘messengers’ of Hashem in this world. If we honor them, we honor Hashem. The idea is that the mitzvah is compared to a candle, whereas the Torah is the light. Yaakov was the concept of the Torah, and therefore he could only go to Mitzrayim if he was preceded by Yehuda, who represents the mitzvot and the Oral Torah.
This is because, as the Midrash above explains, the mitzvot serve as messengers, just like the concept of the body, which is a physical covering, representing the deeper idea of the 248 limbs corresponding to the 248 positive commandments. Yet the inner element is the light of Torah. Similarly, the preparations of Bnei Yisrael in the world are as שלוחי מצוה “messengers on the mission of doing mitzvot.” Just as Yehuda went ahead to Mitzrayim, so too we, who are called Yehudim, need to go ahead into this world and prepare and repair it for the future when the new light of the Torah will come forth from me (Yeshaya 51:4).
