Vayigash תרל”ה

בזמר האר”י ז”ל אזמר בשבחין למיעל גו פתחין דבחקל תפוחין.
The song of the Arizal (traditionally said on Friday night before kidush) “I will sing your praise to go into the opening of the apple orchard (the orchard is a kabalistic concept describing HaShem’s presence everywhere)” (*)
וקשה מאי גו פתחין הול”ל למיעל בחקל תפוחין.
There is a difficulty here, why does it say to enter the gates it should say to enter the orchard?
אבל האמת כי חקל תפוחין הוא בכל מקום כמ”ש מלא כל הארץ כבודו
However the truth is that this ‘apple orchard’ is everywhere, just as we know that the world is filled with the glory of HaShem.
וכדאיתא ראה ריח בני כריח שדה כו’.
And as it says before Yiitzchak blessed Yaakov, he exclaimed ‘behold the smell of my son is one of a field which HaShem has blessed’. Rashi says that this is referring to a field of apples.
רק שעיקר העבודה לפתוח נקודה זאת.
the main effort needs to be focusing on how to open and access this point. This is why it says to enter the gate, for that is where the challenge is to access the gate, once that is accessed automatically the ‘garden’ is open.
ובשבת נפתח זה השער כמ”ש שער החצר הפנימית כו’ ששת ימי המעשה יהיה סגור וביום השבת יפתח.
On Shabbos this gae isopened as it says (Yechezkel 46:1) The inner gate shall be closed during the six days of work and on the Shabbos…it shall be opened.
וכמו שראינו קדושת שבת בין הימים. אף שהוא תוך הזמן אעפ”כ הוא מעין עוה”ב.
Just as we see that the holiness of Shabbos is during the regular days, even though it is in the realm of physical time, it is nevertheless a taste of the world to come. (so too the ‘garden’ is present everywhere)
וההפרש בין ימות החול לשבת שנפתח בו הפנימיות ואין דומה מאור פניו של אדם בשבת כבחול שבנקל להרגיש הקדושה בשבת.
The difference between the days of the week and Shabbos is that on Shabbos the intenal is opened and ‘ones countenance on Shabbos is different to that of the week’, for it is easier to feel the holiness on Shabbos
וכמו כן יכולין להבין כי כבוד מלכותו ית’ הוא בכל מקום אף שאינו נגלה
So too one can understand that the glory of HaShm is in every place even though it is not aparent
וזה האמונה של כל איש ישראל בה’ אחד.
this is the faith that every Jew needs to have in the one God
פי’ אחד שאין דבר רק השי”ת בעצמו הוא הכל ואף שאין יכולין להשיג את זה כראוי צריכין להאמין בזה
The meaning of ‘one’ is that in everything there is nothing else only Godliness, He is everything there is. And even though one cannot comprehed this idea properly
וע”י אמונה באין אל האמת.
it is through faith that one comes to the truth
וכמ”ש במקום אחר כי אמת ואמונה הם ב’ מדריגות והוא ענין יוסף ויהודה דכ’ במדרש אחד באחד יגשו.
As we have explained elsewhere (Vayechi TRLA) that truth and faith are two levels, and parallel yosef and yehuda, as is brought in the Medrash (93:2) explaining the pasuk (Iyov 41:8) One scale overlaps the other.
כענין שנאמר ה’ אחד ושמו אחד.
As it says ‘On that day HaShem will be one and His name will be one’. (His name is how He is known, where in this world it does not seem that everything is HaShem, However in the future He will be one will be the synonymous with His name being one)
ולעתיד יתברר זה האחדות שיש בתוך הבריאה וזה נקרא רזא דאחד כי הוא עתה בסוד נסתר.
In the future the oneness of HaShem will be clear however now this is hidden, and therefore we refer to it as ‘the secret on one’
וה’ אחד הוא למעלה מהשגת הנבראים כמ”ש כל הנקרא בשמי כו’ כי העולם הזה נברא בשמו ית’.
This ‘HaShem’s oneness’, is above the comprehension of mankind, because this world was created with the ‘name’ of HaShem. As it says ‘everythign that is called by name, I created…’ (Avot 6:11).
וז”ש בי אדוני ופי’ האריז”ל ה’ בי באותיות יהודה. והפירוש שעי”ז יכול כל אדם לתקן עצמו אף בעת ההסתר ע”י האמונה שהשי”ת משגיח בכל.
This is what Yehuda said ‘Please my master’ as the Arizal explained there are 12 combinations of name YHVY. Meaning that it is through the faith that HaShem is watching over everything, that one is able to ammend his ways whe there is hiddeness.
ויאמין כי יש בו נשמת אל חי כמ”ש כל אחד מישראל נשמה שנתת בי טהורה.
And one needs to believe that he has a Godly soul, as it says ‘th soul you gave me is pure’
וע”י שמבטל עצמו לנקודה חיות מהשי”ת ורוצה להכיר את האמת. מתגלה לו
And through nullkifying himself to this oint of life force of HaShem that there is in everything through emuna one is able to come to the truth. for it will be revelaed to him
כמו שמצינו ביהודה ולא יכול יוסף להתאפק כו’ כמ”ש במ”א באורך
Just as by Yehuda, immediately after his nullification to HaShem’s will, Yosef revealed himself. As we have explained at length (TRLA 1)
שיוסף ויהודה הם כענין יום השבת עם ימי המעשה.
For yosef and yehuda parallel Shabbos and the days of the week.
ובכל ש”ק יורד נקודה לכל איש ישראל וצריך הוא להמשיך זאת הנקודה בכל ימי המעשה ואז זוכה בשבת הבא לקבל נקודה אחרת:
And on Shabbos this point is revealed to each person and it is through this that one must draw on during the days of the week, and then the follwoing Shabbos he will merit a different revelation.

בשם מו”ז ז”ל ראוי הי’ יעקב לירד בשלשלאות למצרים.
In the name of the Chidushei Harim, yaakov was supposed to go down to Mitzrayim in iron chain, however teh merit of Yosef protected him. (see above תרל”ב 2)
ופי’ שהי’ צריך לירד מדריגה אחר מדריגה עד למצרים. וע”י יוסף זכה לירד למצרים בלי השתנות.
He explained that this eans that Yaakov was supposed to go down from level to level till he reached the low level of Mitzrayim, however it wa through Yosef that he was able to actually maintain his level and go down to Mitzrayim.
ויש להוסיף ע”ד מ”ש וירא כו’ העגלות אשר שלח יוסף כו’ ותחי רוח יעקב כו’.
And we can add, that when it says that Yaakov saw the wagons ‘agalot’ that Yosef sent his spirit was revived. (See Rashi, Yosef was hinting to Yaakov that the last thing they learnt together was the laws – halacha – of ‘egla arufa’. It is through the laws of the Torah that one is able to go through this world without being negatively influenced by it.)
שראה שיוכל לילך למצרים בלי השתנות וזהו ההפרש בין שלשלאות לעגלות וזה היה עיקר שמחתו.
His spirit was revived because he saw that he was able to go down to Mitzrayim without changing – lowering his level. This is therefore the differene between ‘agalot’- wagons and ‘shalshalot’ – chains. To have to go dwn in fettters is degrading, yet to travel on a wagon is honorable.
(For the word ‘agalot’ is connected to the word ‘igul’ which is a circle, it is roundabout but equdistant always. However a chain is one connecting to the other and moving away from the source more and more.)
וז”ש שעגלות של פרעה פסל אותם כי הי’ חקוק עליהם ע”ז כו’ והוא כנ”ל:
And in the Medrash (Bereishit Rabba 94:3) That Yehuda burnt the wagons that Paroh sent, because they had idols carved upon them, Yosef told the brothers if yaakov doesn’t believe you, tell him that the last thing we learnt together was the laws of ‘egla arufa’.

במדרש מלכים מדיינים כו’ אנו מה איכפת לנו כו’.
the Medrash (Bereishit Rabba 93:2) (*)
נראה כי ע”י שביטלו כל השבטים עצמם ליהודה ע”י זה נצחו את יוסף
It appears that since the other tribes nullified their desires to Yehuda, that enabled them to win over Yosef
כמו ששמעתי מפי מו”ז ז”ל כי מחלוקת יוסף ואחיו היה כי יוסף בחר לו להיות צדיק נבחר שע”י קדושתו ימשוך כל בני אדם להשי”ת.
As I heard from the Chidushei Harim, the point of disagreement betweenYosef on his bothers as follows: Yosef chose to be the tzadik, and through his holiness everyone will be drawn to HaShem (tzadik yesod olam)
והשבטים בחרו להם להיות כל אחד כפי עבודתו.
yet the brothers chose that everone can serve HaShem on through his own effort
ובשמים רוצין כבחירת יוסף רק כלל ישראל חפצים בחירת השבטים כו’.
In heaven Yosfe decision is the one that is desired, yet Bnei Yisrael prefer the choice of the brothers.
ומסתמא הכל אמת כי ע”י קדושת יוסף הצדיק זכו גם השבטים כל א’ על מקומו.
and in all probability they a both true, for it is through the holiness of Yosef that the brothers were able to serve HaShem though their own effort!
אך גם דעת השבטים הי’ להיות האחדות ביניהם כראוי ואילו היה יודע יוסף זאת שיוכל להיות האחדות כראוי ביניהם לא היה חולק עליהם
However even the method of the brothers was also with the intention that there will be proper brotherly love between them, and had Yosef known that it was possible for the proper relatinshonship to be maintained between them he would not have argued with them.
ובאמת זאת האחדות היה בכח יוסף הצדיק כי הוא כלל הצריך לפרט.
In truth this brotherly love was also because of Yosef for he was the ‘rule that needs the indivdual’ (he encapsulated them all, yet it is up to the individual).
ולכן כשנתבטלו ליהודה זה ענין האחדות שבא מתוך הרבים.
Therefore when the brothers nullified themselves to Yehuda, the onenss that comes from the people
ואז ויגש אליו יהודה כמ”ש במדרש אחד באחד יגשו שהם שני מיני האחדות כמ”ש לעיל
then Yehuda could approach Yosef and as the Medrash says one against the other they clashed, for these are two different types of onness As above (תרל”ה 1) (Yosef’s style of Emes versus the Yehuda of emuna)
ולא יכול כו’ להתאפק לכל הנצבים פי’ אף שהיו הרבים.
And Yosef ould not hold back, meaning even though they were the majority
כשראה שיש האחדות ביניהם הודה לדבריהם כנ”ל:
when he saw their unity he admited to their method of service of HaShem and ‘could not hold back’.

ויאסר יוסף מרכבתו כו’.
‘And Yosef harnessed his chariot’ (Bereishit 46:29)
כי כל מה שהוא תחת האדם נק’ מרכבה שלו
whatever is in a persons control is called ‘his chariot’
ולכן כל הבריאה הוא מרכבה להשי”ת שהוא מלך העולם.
therefore the entire world is called the ‘chariot’ of HaShem the king of the world.
וצריך כל אחד להמשיך מה שת”י להשי”ת כי ע”ד זה צריך האדם להכניע היצה”ר תחתיו כדי להכניע עצמו עם כל אשר לו להשי”ת.
And it is the responsibilty of each individual to draw everyhtingthat is under his control to the service fo HaShem. This is the way one is able to humble himseld to HaShem but subjecting everything he has to HaShem.
ומלוכת יוסף במצרים היה הכנה לגלות מצרים כדי להיות מקודם כל המצרים תחת יד יוסף.
Similarly the rulership of Yosef in Mitzrayim where all the Egyptians were subjegated to Yosef, was a preparation for our exile in Mitzrayim
והיו הם מרכבה ליוסף.
And the Egyptians became a ‘chariot’ for Yosef
וכשעלה לאביו באשר המצרים היו רחוקים ממדת אמת של יעקב. לכן אסר אותם מקודם תחתיו שלא יתפרדו כשיעלה לאביו.
therefore when Yosef went to greet Yaakov, he needed to first ‘harness his chariot’, meaning he needed to properly reign in and control all that was in his control which was so removed from truth, so that when he would met Yaakov the pinacle of truth, it would not all fall apart.
וכענין שמצינו ביעקב להיפוך כשירד לחו”ל קשר עצמו מקודם בקשר אמיץ (מקודם) כמ”ש בפסוק ויצא יעקב מבאר שבע ע”ש ובזוה”ק.
And similarly we find in the opposite direction that before Yaakov left Eretz Yisrael he connected himself so well, that he would not be effected by the negative forces he would encounter (see Vayetze TRLB 1).
כמו כן בחי’ יוסף להיפוך לקרב כל עוה”ז להש”י.
Similarly Yosef in an opposite direction, attached all of this world that he was in control of, so that it would not get lost when confronted with the holiness of Yaakov.
ולכן כשעלה קשר את כל מרכבתו תחתיו להמשיך הכל להשי”ת כי זה מדת יוסף הצדיק. והבן:
Therefore e ‘harness his entire chariot’ to draw everything towards HaShem. This was essentially Yosef’s the tzadik’s trait to draw everything to HaShem. (see above תרל”ה 3).