Vayishach תרל”ט

וישלח יעקב מלאכים לפניו כו’. ומקשים למה הקדים לשלוח לפניו לעורר השנאה. אבל התירוץ הוא כי רצה להמשיכו לחו”ל וכשיבוא לארץ ישראל יהי’ בכל השלימות כמ”ש ויבוא יעקב שלם כו’. וגם זה אמת כי בודאי יעקב אע”ה בעצמו לא נתירא מפניו וכשהי’ נכנס לא”י ועלה במדריגה עליונה לא הי’ לעשו שום שליטה עליו. אכן לטובתינו זרע ישראל רצה לכנוס בעובי הקורה וללחום מלחמות עשו בכל הג’ אופנים לפיוס ולדורון ולמלחמה כו’. ולכן נתירא כמ”ש בזוה”ק ע”י שהכניס עצמו לסכנה ע”ש. וע”ז תירץ א”ע באמרו ואתה אמרת היטב איטיב כו’ ושמתי את זרעך כו’. וכבר פרשנו במ”א פי’ היטב איטיב עמך שהשי”ת מטיב עם כל. באמצעיות אבינו יעקב. וכ”פ קטנתי מכל החסדים כו’ האמת אשר עשית את עבדך. כלומר באמצעות עבדך אתה פועל ישועות וחסדים ואמת. ואני קטן מכל זה. אך כאשר חפצת עשית. והרגיש אבינו יעקב איך כל העולם תלוי בו ולכן הכניס עצמו לכל אלה המקומות להכין לדורות אחרים כנ”ל:

“And Yaakov sent messengers before him” (Bereishis 33:4). The question is asked (See Alshich) what is the purpose of sending these messengers ahead, surely it will antagonize Eisav even more when he sees all the wealth that Yaakov had?
Yet we can answer that Yaakov’s real intention was to draw Eisav out of Eretz Yisrael, and then when Yaakov will eventually arrive in Eretz Yisrael he will be completely Perfect – as it indeed states(33:18) “And Yaakov arrived שלם complete”.
Now it is truly clear that Yaakov was not concerned for himself, and as we see when he entered Eretz yisrael he reached a very high level, and Eisav had no power over him. Yet it was all for our benefit (that he drew Eisav out of Eretz Yisrael), for Yaakov was paving the way for us by going into the thick of the battle, and fighting the battle of Eisav, on three levels: Appeasement, gifts and battle.
This is indeed therefore the reason why he was afraid, as it states in the Zohar by entering into a dangerous zone (he was concerned for the generations to come, how would they cope with these dangerous situations).
It is for his reason that Yaakov expressed the words to HaShem “You said היטב איטיב – I will surely do good to him, and place your descendants as the sand of the sea”. As we have explained elsewhere the double expression of היטב איטיב is that HaShem is good to all of us due to Yaakov our forefather.
Similarly when Yaakov says “I have become small from all the kindness…”, he was saying that it is through (me) your servant that all the salvations, goodness and truth is bestowed upon others, yet he himself did not feel worthy, nevertheless he did exactly what HaShem wanted of him.
It was because Yaakov felt that the entire world was dependent on him that he entered into the thick of the battle in all these (dangerous) places, to prepare the way for generations to come, as explained above.

וכתב במדרש ויבוא יעקב שלם וכו’ ויחן את פני העיר שנכנס בע”ש כו’. כי אחר תיקון כל השלימות נמשך הארה מעולם העליון והוא שבת מנוחה מעין עוה”ב. וזה הי’ שינוי שמו של יעקב שיש גם לכל איש ישראל ב’ שמות בעוה”ז ובעוה”ב. והנה יעקב זכה להמשיך שם עליון לעצמו בהיותו בעוה”ז. [וזה ענין יעקב אבינו לא מת כו’] ולכן כל המלחמות מלבן ועשו נלחם בשמו הראשון שהוא חלק הגוף. ואח”כ נכנס לשבת שהוא כח הנשמה. וכמו כן נמצא נקודה מזה לכל איש ישראל בשבת קודש פורס סוכת שלום:
“Yaakov arrived שלם complete and camped outside the city” (Bereishis 33:18), the Midrash (Bereishis Rabbah 79:6) explains that he arrived on Erev Shabbos.
This is because once Yaakov had made all the necessary corrections and preparation of this world, a new light from the upper worlds came about, this is the concept of Shabbos, which is called a day of rest and a taste of the world to come.
This was expressed in the name change of Yaakov to Yisrael. These two names also apply to each and every one of Bnei Yisrael, one which applies to this world, and one to the world to come.
Now Yaakov meritted to draw down the higher level name – Yisrael even into this world (and was therefore given the name Yisrael in tis world once he had completely perfected himself and fought with the angel). [This too is the concept that Yaakov did not die (See Ta’anis 5b)].
Therefore all the battles that Yaakov fought with Lavan and Eisav, were all with his first name, the name that applies to the body (in this world). He subsequently meritted to enter into the realm of Shabbos, which is the energy of the neshama (and was called Yisrael).
This level can also be found by any one of Bnei Yisrael on the Holy Shabbos. and this is the idea of “He spreads his Sukkah of Shalom on us”

בפסוק ואשלחה להגיד לאדוני למצוא חן בעיניך אח”כ ג”כ למצוא חן בעיני אדוני. ומסתמא אמר אמת. אכן נראה שרצה להמשיך את עשו ג”כ כמ”ש הגדה לשון המשכה כגידין. ובודאי עשו לא הי’ יכול להיות כיעקב. אך אם הי’ דרכו של יעקב טוב בעיניו והיה מבטל עצמו אליו. הי’ לו ג”כ תיקון. וזה עצמו ענין לדורון שפי’ רש”י. וצריך כ”א להכין עצמו נגד היצה”ר באלה ג’ דרכים ללחום ולא להניחו לשלוט עליו ח”ו. ועכ”ז לא יסמוך על עצמו רק לבקש רחמים ותחנונים לפני הבורא ית’ להצילו מיצה”ר ותחבולותיו כמ”ש אם אין הקב”ה עוזרו לא יכול לו. וגם לדורון פי’ לעורר רחמנות גם על תאוות רעות למה יהי’ נמצא בעולם דברים שקרים ונפרדים מן השורש הלא הכל שלו והכל מעשי ידיו של הבורא ית’ והכל לכבודו ברא. לכן צריך כל אחד לבקש לתיקון הכולל לבד תיקון עצמותו ולתקן ג”כ היצה”ר ולהכניע כל הסט”א וזהו לדורון:
“And I have send these to you to find favor in your eyes” (Bereishis 32:5). And (ibid 8) “To find favor in the eyes of my master”.
Now Yaakov most probably (was not lying and) was telling the truth (if so what sort of favor was Yaakov appealing to in Eisav)?
However it would seem that Yaakov was trying to draw Eisav (to himself) as we know the word הגדה is an expression of drawing out גידין – like sinews.
Now clearly Eiav was not able to be (on the level) like Yaakov, yet if Eisav would find Yaakov’s path appealing then Eisav would nullify himslef to Yaakov, and this would indeed be Eisav’s perfection. This too is the idea of the “gifts” that Rashi explains.
Now each person also needs to prepare himself against the evil inclination in these three ways (Apeasement, gifts and battle) to be able to fight the evil and not allow it to control one’s life.
Yet with all these preparations one still cannot rely on one’s own ability, and one must beseech HaShm for mercy to be saved from the evil inclinaiton and its tricks. This is what ou sages (Kidushin 30b) state: If HaShem does not help a person, one cannot mange versus the evil.
Similarly the idea of gifts, is to awaken the mercy of HaShem on things that we have negative desires for. For why should there be lies and things that are disconnected from the source, really everything is His, and everything is created by HaShem, and He creted everything for His glory.
Therefore one needs to beseech for a whole reparation, not just one’s own salvation, but we also want the evil forces to be subdued. This indeed is the concept of gifts

בפסוק ויאבק איש עמו אמרו חכמים שהעלו אבק עד כסא הכבוד. ביאור הענין כי כל האומות נמשך להם שפע ע”י השרים למעלה ובנ”י חלק ה’ עמו. נמצא כי יעקב אבינו צריך להיות לו עלי’ על השרים העליונים. וזה הי’ המלחמה לראות כ”א עד כמה כחו מגיע. וז”ש (בגליון רש”י) ויאבק לשון אביקה כמ”ש במדרש מן דא את מדחיל לי אנא כולי’ אש כו’. כי באמת אדם השלם למעלה מן המלאך רק אם הוא איש אמת. לכן יעקב שנאמר בו תתן אמת ליעקב נתעלה מן המלאך בפועל ממש:
“And a man fought with him” (Bereishis 32:25). Our Saes explain that the dust from this battle (between Yaakov and the angel) went all the way up to the throne of haShem.
the idea is that all the nations of the world get their sustenance from their שרים – angels in charge of them, whereas Bnei Yisrael are HaShem’s chosen portion (and get directly from HaShem). Therefore in this battle Yaakov needed to gain an upper hand even over the angels above. This was what the point of the battle was; To show each person how powerful they really are, that they have power even over angels.
This is also the idea (explained in Rashi) that the word ויאבק they fought, is connected to the word אביקה – a fire. For as the Midrash (Bereishis Rabbah 77:2) explains the angel placed his finger in the ground and the land began bubbling, Yaakov said to him that he was no afraid of fire, for he was made completely of fire as it states “the house of Yaakov will be a fire” (Ovadia 1:18).
For the truth is that one who is complete is actually greater than an angel, however it is dependent on him being a man of truth.
Therefore it is with regard to Yaakov that it states “You give truth to Yaakov”, for he in reality actually gained a higher level than the angels.

בפסוק ויקרא לו אל כו’ הקב”ה קראו ליעקב אל. הענין הוא מ”ש בגמ’ ויקרא אלקים לאור יום קריא רחמנא לנהורא ופקדי’ אמצותא דיממא כו’. פי’ שקריאה לשון חבה וידיעה ודביקות. וזה שניתן להאור כח ושליטה על היום נקרא קריאה כנ”ל. וכמו כן ניתן זאת הדביקות בעניני האלקות ליעקב אבינו. כי העוה”ז אם כי הוא גשמיי יש בו כח אלקות. וצריך להיות נמצא בעולם איש שיוכל להמשיך כח אלקות הנ”ל. וזה בכלל ברכת יצחק ויתן לך האלקים ודרשו חכמים יתן לך אלהותו כו’ פרשנו שם שיהי’ השפעות שלו דביקין בשורש האלקות והוא עיקר הברכה. וזכה אבינו יעקב בכאן יותר מכל הצדיקים שכתבו חכמים אין הקב”ה מייחד שמו על הצדיקים בחייהם וכאן ייחד הקב”ה שמו עליו. והטעם כי יעקב אבינו הוא כלל ישראל ועל הכלל הקב”ה מייחד שמו כמו שאנו אומרים אלקינו ובכאן נתקיים הבקשה שביקש יעקב אע”ה והיה ה’ לי לאלקים. היינו שנתייחד שמו ית’ עליו. ולכן סמך הכ’ ענין דינה שאמרו חכמים שנענש על שלא קיים נדרו שעכשיו שנתקיים והי’ ה’ לי לאלקים הי’ צריך לקיים נדרו מיד כנ”ל:

“And He called him E-l” (Bereishis 33:2). The Gemara (Megillah 18a) says that HaShem called Yaakov “E-l”.
The idea (of Yaakov being called the name of HaShem) is as follows:
The word ויקרא to call, is found also (Pesachim 2a) “HaShem called the light – Day”. The Gemara explains that it means that HaShe msummond the light, and made it in charge of the responsibility of the day. For the meaning of the word ויקרא is an expression of endearment, complete understanding of the other, and connection. Therefore to express the fact that light was given control over the day, the words ויקרא is used. as above.
So too this connection to G-dly things was given to Yaakov (and therefore he was given HaShem’s name).
This is because even though this world is physical, nevertheless it contains a G-dly energy. It is necessary that there is someone who is able to draw out this G-dly energy.
This was part of what Yitzhak blessed Yaaov: “And He shall give you” refers to “He shall give you His G-dliness” (See Bereishis Rabbah 66:3), as we have explained (Toldos תרל”ט) that the blessing was that whatever effects Yaakov has in the world, they should all be connected to the source of G-dliness. This was the primary idea of the blessing Yitzcak gave him.
Now thi sis something that Yaakov meritted to much more than any other tzadik, for our Sages taught (Tanchuma Todos 7) That HaShem does not (usually) place His name on tzadikim while they are still alive, yet here HaShem placed His name on Yaakov.
The reason is because Yaakov our forefather symbolized the entire nation of Yisrael, and it is on the entire nation that HaShem does indeed place His name, just as we say in Shemoneh Esrei אלוקינו our G-d.
Now this was a fulfillment of Yaakov’s request (at the begining of the parsha Bereishis 28:21) “And HaShem will be an Elokim to me”.
It is for this reason that the very next portion discusses the story of Dina being violated, for this is as our Sages explain that Yaakov was punished for not immediately fulfilling his vow, that he committed to (ibid), for now that the promise of “HaShem will be an Elokim to me” was fulfilled he should have immediately fulfilled his promise. As above.