Vayishlach תרמ”א
בפסוק וישלח יעקב מלאכים לפניו ובפסוק קטנתי כו’ ובמדרש בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע. כי כבר כתבנו במ”א ענין המלאכים שבבחי’ הלבוש הם גדולים מאדם שגוף האדם הוא גשמיי. אבל פנימיות נשמת האדם הוא גבוה מהמלאכים כאומרם מי גדול השומר כו’. ובאמת כן עשה אלקים כדי להתודע כי אין שלימות בלתי אליו שהשלום שלו. לכן המלאכים צריכין סיוע מבני אדם כמאמר תנו עוז לאלקים. וב”א צריכין שמירה וסיוע מהמלאכים. וענין הסיוע עפ”י אמרם מכל מצוה נברא מלאך. כי רצונו של המקום ב”ה אשר הוא שולח עזרו מקודש נקרא מלאך. אכן האבות הן הן המרכבה והמה נתעלו כ”כ עד שגם המלבוש שלהם היה אלהות כמו המלאכים. וכמו כן זוכין בנ”י אחר מיתתם וכמ”ש לעתיד יאמר ליעקב כו’ מה פעל אל. ואיתא אין הקב”ה מייחד שמו על הצדיקים בחייהם וזה הטעם כיון שאין אלקותו ית’ חל על האדם רק ע”י המלאכים הואיל ומלבוש הגוף מעכב. אבל יעקב אע”ה נתעלה דכתיב ויקרא לו אל אלקי ישראל וייחד שמו עליו בחייו ע”י שנתעלה מבחי’ גשמיות כמ”ש כי שרית עם אלהים כו’. ושם ישראל הוא בהתפשטו צורת הגשמיות ולבש לבוש רוחני כענין שכתבו עולמך תראה בחייך. וקודם זה השלימות שלח מלאכים וז”ש לפניו. כי אח”כ לא הי’ לעשו מגע כלל לבוא להלחם עמו. אך הוא רצה לעבור זו המלחמה עם עשו בעבור בנ”י לדורות אחרונים כידוע. וזה הבקשה קטנתי כו’ כמ”ש במ”א הפי’ שהרגיש כי פנימיות שלו הוא מאוד נעלה מהתלבשותו. והכלי שלו קטן מהכיל את רוב הדעת והמוחין השייכים אליו עד שבא להתלבשות חדש ונק’ שמו ישראל כנ”ל. וכן הוא עבודת כל איש ישראל בעוה”ז בעבור שלעתיד צריך להיות מתוקן גם המלבוש. ומעין זה בשבת קודש על ידי הכנת ימי המעשה. וז”ש בשש צרות יצילך הכל הכנה כדי שבשבע לא יגע בך רע. וביעקב נתקיים כל זה בעוה”ז. וקצרתי כי מעין זה כתבתי כמה פעמים:
At the beginning of the parsha, Yaakov sends angels ahead and prays to Hashem, expressing his humility: “I have become small from all the kindness that you have done with Your servant.”
The Midrash references the pasuk in Iyov (5:19): “In six sufferings He will save you and in seven no harm shall befall you” We’ve explained that externally, angels are higher than mankind, but internally (pnimius), the neshama of man is higher than angels. The Midrash describes this by the fact that the one being guarded—man—is greater than the guard—the angels.
Hashem arranged it such that angels depend on man, and vice versa, to teach us that without Hashem, there is no perfection. The concept of “help” from angels aligns with our sages’ explanation that through every good deed, an angel is created—an angel called “malach.”
Our forefathers, as the actual ‘chariot’ for Hashem’s presence, were elevated like angels even externally. And after death, all of Bnei Yisrael will experience this elevation without interference from the body.
Rashi notes that Hashem usually doesn’t unify His name on people while alive, but an exception was made for Yaakov, who attained a high level, physically, even fighting with an angel. The name “Yisrael” symbolizes this internal level, emphasizing the removal of external impediments.
Before reaching this level, Yaakov needed to send angels ahead, symbolizing his preceding and confronting Eisav early. If Yaakov had waited and met Eisav in Eretz Yisrael, he would have been so elevated that Eisav would have no power against him. By drawing Eisav out, Yaakov set a new path for his descendants to battle Eisav even in chutz la’aretz (outside the Eretz Yisrael).
Using the word “קטנתי – I am small,” Yaakov alluded to his external vessel being too small for his spiritual internal level. His spiritual greatness required a new ‘garment,’ the name Yisrael, a physical manifestation but on a higher level than “Yaakov.”
This teaches us to interact with the world, recognizing the need for great work to perfect it while anticipating future perfection. Shabbos, where we prepare during the week and experience a taste of the world to come, embodies this concept.
This understanding sheds light on the Midrash’s quoted pasuk: In six days (referring to the days of the week and our toil in this world), He shall save you, and on the seventh (Shabbos, symbolizing the world to come), “No bad will touch you.” Yaakov had already attained this level in this world.
קטנתי מכל החסדים. משמע שאין לו שום חלק בכל הטובות שעשה עמו הבורא ית’. כמ”ש במ”א כי כפי רצון האדם מנהיג אותו הבורא ית’. וזה החשבון אינו בכמות רק באיכות. והפי’ כי הרגיש שכל תהלוכות שלו הכל בבחי’ נפלאה שאינו עפ”י עבודת האדם רק בעזר אלוה והכל הוא להראות לו להניח זכותו לדורות אחרונים. ועמ”ש במ”א כבר:
Yaakov says: “I have become small from all the kindness that you have done to Your servant” (Bereishis 32:10). This implies that Yaakov was saying that he did not earn anything, and it was all through the kindness of Hashem.
We have explained above that Yaakov was so humble that he felt that any level he attained was only due to the kindness of Hashem. He felt that his entire life was one of supernatural level, not through his doing.
Indeed, Hashem relates to us the same way as we relate to Him. Therefore, by Yaakov not attributing anything to himself, he essentially was passing on all his merits to his descendants in generations to come. This has been discussed earlier.
התקין עצמו לדורון לתפלה ולמלחמה. הוא בחי’ בכל לבבך עבודה שבלב תפלה. נפשך מלחמה. מאדך דורון:
The Midrash (Koheles Rabbah 9:18a) explains that Yaakov prepared himself for his confrontation with Eisav through three aspects: gifts, prayer, and war. These align with the pasuk in Shma (Devarim 6:5): “You shall love Hashem with all your heart” corresponds to prayer, “with all your soul” corresponds to war, and “with all your possessions” corresponds to gifts.
