תרל”ג Emor

תרל”ג

במד’ אמרות ה’ אמרות טהורות כו’ אלקים חיים ומלך עולם כו’ תינוקות שיודעין לדרוש התורה מ”ט פנים טהור ומט”פ טמא כו’ אתה ה’ תשמרם נטר אורייתא בלבהון כו’.
(see Midrash below) The words of HaShem are pure fro He is a living king…. The children in the days of Dvid were pure and could explain the Torah on 49 facets of purity and 49 facets of impurity, and David prayed form them: You HaShem guard thei torah in their hearts etc.
כי הכל במאמר עשה ודברי תורה מעלין הכל מטומאה לטהרה. והאדם נברא להמשיך ע”י תורה ומצות הטהרה לכל הנבראים.
For everything was created with the words of HaShem. And it is the words of Torah that are able to uplift everything from impurity to purity. The duty of man is to draw the purity to all of creation using the Torah and the mitzvot.
ופי’ אמרות טהורות שמביאין טהרה להעוסק בהם. אתה ה’ תשמרם קאי על המאמרות שהש”י שומר אמרותיו שלא יגע טומאה בהם. וממילא כפי מה שמכניס אדם דברי תורה תוך לבו מטהרים הלב ושומרים אותו.
The meaning of “…The words of HaShem are pure words”, is that these words bring purity to one who is involved with them. “You HaShem shall protect them” is referring to the words of HaShem. That HaShem protects the words so that no impurity affects them. Therefore it is in as much as one places the Torah into one’s heart that the words of Torah protect one.
ואך שא”י להתדבק בדברי תורה כראוי עד שיהי’ טהור מקודם.
(There is however a seeming difficulty), How can one properly connect to the Torah without first being pure? (we said that it is the Torah that gives one purity, yet we need to be pure to connect to Torah properly?)
וע”ז נאמר מזוקק שבעתים. בעליל לארץ פרש”י ז”ל שבארץ צריך להיות ניכר בעליל שלא יהי’ נסתר ע”י דברי עוה”ז. וזה ע”י שדוחה האדם מ”ט פנים טמא שכולם רק הסתרות ומחיצות להסתיר המ”ט פנים טהור.
Regarding this is written: “Purified sevenfold, clearly upon the land”, As Rashi explains this means that there will be a clarity that will not be hidden by worldly matters. This comes about through a person pushing away the 49 facets of impurity, by realising that they are merely veils to cover up the 49 facets of purity.
ומקודם צריך האדם להאמין שהנראה מבחוץ הוא רק קליפה ותוכו טהור. ועי”ז מתדבקות בהפנימיות כנ”ל. וכשמתדבק בפנימיות ממילא יוכל להמשיך כל הדברים להפנימיות.
However as a prerequisite, one needs to realise that even though they seem impure, this is just their external appearance, however the internal is pure. It is through connecting to the internal mechanism as above, that one is able to draw everything to the pnimius.
כי וודאי האדם נברא בעוה”ז שע”י חשקו והתדבקותו בתורה ימשכו כל הדברים שהדביקו בו ג”כ להקדושה. רק שזה נעשה אח”כ בעזר וסיוע דברי התורה שנתדבק בהם כנ”ל.
For clearly man has been created in this world so that through his desire and connection to Torah he is able to draw everything to holiness. However this is done through the proper connection to the Torah, as explained above.
וזה שביקש דהע”ה על אלו שגברו נגד יצרם וידעו לדרוש ולמצוא הפנימיות כנ”ל שיעזור להם הש”י שיוכלו לגבור במלחמה לקרב הכל להאמת כנ”ל ע”ש.
This therefore was the meaning of David’s tefila in the above Midrash. That those that vanquished their evil inclination will be able to find the pnimius, which will help them in their battle of uplifting everything to the truth. As above.
וזהו י”ל ענין אמור ואמרת. אמירה היא דביקות וחיבור הדבר בשורשו כמ”ש האמירך עשנו חטיבה אחת בעולם. ואמירה אחת להיות נזהרין מן הטומאה והיינו ע”י התדבקות בשורש החיות.
This is the idea of the double expression of “emor ve’amarta”. The first level is the connection and attachment to the source. As we see the word emor means attachment (Brachos 6a) “you have made Me one unit in this world”. Therefore the first level is to caution against impurity, through connecting to the Source of Life.
וכל טהרה בא על ידי התדבקות בשורש החיים. וז”ש במד’ למה שהוא אלקים חיים כו’ וכיון שהוא שורש כל החיים שם מקור הטהרה כנ”ל.
All purity comes through a connection to the Source of Life. This is the meaning of the Midrash: “Why? For He is the Source of Life”, and since He is the Source of Life, that too is the source of purity.
וכדפירש מו”ז ז”ל שכל טומאת מת הוא שאינו דבוק בחיות הפנימיות כנ”ל וע”י החשק והשתוקקות האדם להתדבק בהקב”ה ותו”מ שהיא שורש החיות כמ”ש אשר יעשה אותם האדם וחי בהם שע”י המצות מתדבק האדם בחיות הקודש וכן בתורה כתי’ היא חייך כו’.
This has been explained by the Chidushei Harim, that all impurity from a corpse comes from being disconnected to the inner life force. As above. It is through the desire and longing to connect to HaShem and the Torah and mitzvot that is the source of life, as we see in the verse “Through which doing them man will live by”, that it is through the mitzvot that one connects to the holiness. So too connecting to the Torah as it says “For it is your life…”
ואח”כ ע”י שיתדבק ברצונו ליבטל להש”י עי”ז ואמרת אליהם שיערה ה’ עלינו רוח ממרום להתדבק בו ע”י דברי תורה שיכנסו בלבנו. וממילא לא יגע שום טומאה בנו ע”י דברי תורה ואמרות טהורות שנטע בתוכנו:
And afterwards, through connecting to His will, and nullifying oneself to HaShem, one reaches the second level of “ve’amarta”, that HaShem will pour down on us a spirit from above so that the words of Torah shall enter our hearts. Through that no impurity shall affect us, for we have the words of Torah and pure sayings of HaShem that are implanted in us.

ימי הספירה מסייעין לאדם. שבאותן הימים נהפכו אבותינו משעבוד חומר ולבנים עד להיות מוכן לקבל התורה. ממילא גם עתה הזמן מסייע. וכן שמעתי ממו”ז ז”ל על הגמ’ כולהו שקיינא מפסחא עד מעצרתא כו’:
The days of sefira help a person. For it is during this period that our forefathers changed from a material bondage of bricks and mortar, to being ready to receive the Torah. So too in this period the time is auspicious to help one. Similarly the Chidushei Harim explained the words of the Gemara (Shabbat 147b) “All medicinal drinks are effective from Passover to Shavuot”. (That the entire period is auspicious for change).

עוה”ז דומה לפרוזדור בפני עוה”ב כו’.
(Avot 4:16) This world is compared to an entrance hall before the world to come.
אף שאיתא ג”כ יפה שעה א’ בתשובה ומע”ט מחיי עוה”ב.
Now even though it says (Avot 4:17) that one hour of repentance and good deeds in this world is better than the entire world to come. (Whereas the first Mishna implies that this world is irrelevant compared to the world to come, the second one implies that it can be even greater?)
אך גם בעניני עוה”ז נמצא הארה גנוזה והוא מעין עוה”ב [כמ”ש עולמך תראה בחייך].
Yet even in this world one can find the hidden light which is a taste of the world to come. [As the Gemara Brachos 17a says “ You shall see your world in your lifetime (implying that even in this world one is able to find the hiddenness of the world to come)].
רק שמלובש בעוה”ז והלבוש פרוזדור.
However the difficulty is that it is hidden in this world, this hiddenness and clothing is the entrance hall.
פי’ כפי מה שאדם עובד בלבוש הזה שלא להתדבק בו. כפי עבודתו ופרישתו מהגשמיות נפתח לו אור הגנוז בו. והוא הטרקלין.
The explanation therefore is that in as much as one toils in this world not to get caught up and attached to the external ‘clothing’ of this world, the hidden light of the world to come is opened up for him. This is the main hall.
וז”ש התקן עצמך בפרוזדור. שעיקר התיקון בעניני הגשמיות לפרוש מהקליפה ועי”ז נתגלה הפנימיות.
This therefore is the meaning of the continuation of the Mishna “Prepare yourself in the enterance hall so that you may enter the main hall”. For the main preparation and repair is in this world of physicality, to separate from the external shell, and merit to the pnimius.
וז”ש יכין (רשע) וצדיק ילבש שכל הקליפה הכנה למצוא עי”ז אור הגנוז בו.
This is the meaning of the pasuk (Iyov 27:17) the wicked shall prepare for the righteous. (Aside for the simple explanation of the people, it also teaches us) that all externality (wicked) is a preparation for the hidden light (righteous).
והוא עצמו תשובה ששב לפנימיות החיות שבדברי עוה”ז להתדבק בשורש הדבר. ועי”ז מעלה הכל לשורשו והיא תשובה.
This itself is teshuva – repentance (literally returning). For one returns to the internal life force that is in the parts of this world, and connects them to their source. Through doing this one elevates everything to its source which is teshuva.
וכן מעשים טובים הפי’ שעושה כל דבר בדביקות אור כי טוב הגנוז בו.
so too by doing good deeds one connects to the “very good” hidden light that is in this world from the time of creation.
כמ”ש חז”ל שהקב”ה גנז אור כו’ לצדיקים. וכל גניזה היא במקום החושך והסתר.
As our sages taught, (Chagiga 12a) when HaShem created the original light, He hid it away for the righteous in the world to come. Now any hiding away needs to be done in a place of darkness and covered up.
והוא כנ”ל למצוא הארה הגנוזה ע”י עבודה מבחוץ כנ”ל.
This is as we have explained above that one needs to find the hiddenness through external toiling.
רק העיקר שיהי’ כל עוה”ז בעיני האדם כפרוזדור כו’. וכפי הביטול להפנימיות מתגלה לו כנ”ל:
The main thing is that matters of this world should be like an entrance hall, and as much as one nulifes himself to the pnimius, this becomes more revealed to him.

Midrash Vayikra Rabbah 27:1-2
אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן (ויקרא כא, א), רַבִּי תַּנְחוּם בְּרַבִּי חֲנִילָאי פָּתַח (תהלים יב, ז): אִמְרוֹת ה’ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת, אִמְרוֹת ה’ אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת אִמְרוֹת בָּשָׂר וָדָם אֵינָן אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם נִכְנַס לִמְדִינָה כָּל בְּנֵי הַמְּדִינָה מְקַלְּסִין אוֹתוֹ וְעָרַב לוֹ קִלּוּסָן, אָמַר לָהֶם לְמָחָר אֲנִי בּוֹנֶה לָכֶם דִּימוֹסִיאוֹת וּמֶרְחֲצָאוֹת, לְמָחָר אֲנִי מַכְנִיס לָכֶם אַמָּה שֶׁל מַיִם, יָשַׁן לוֹ וְלֹא עָמַד, הֵיכָן הוּא וְהֵיכָן אִמְרוֹתָיו, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא (ירמיה י, י): וַה’ אֱלֹהִים אֱמֶת, לָמָּה הוּא אֱמֶת אָמַר רַבִּי אָבִין (ירמיה י, י): שֶׁהוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם,

רַבִּי יוֹסֵי מִמִּלְחַיָא וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמְרוּ, מָצִינוּ תִּינוֹקוֹת בִּימֵי דָוִד עַד שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא הָיוּ יוֹדְעִין לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה מ”ט פָּנִים טָמֵא וּמ”ט פָּנִים טָהוֹר, וַהֲוָה דָּוִד מַצְלֵי עֲלַיְהוּ, הֲדָא הוּא שֶׁדָּוִד אוֹמֵר (תהלים יב, ח): אַתָּה ה’ תִּשְׁמְרֵם, אַתָּה ה’ נְטַר אוֹרַיְתְהוֹן בְּלִבֵּהוֹן, [עפ”י (תהלים יב, ח)]: תִּנְצְרֵם מִן הַדּוֹר זוּ לְעוֹלָם, מִן הַדּוֹר הַהוּא שֶׁהוּא חַיָּב כְּלָיָה, אַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה יוֹצְאִין לַמִּלְחָמָה וְנוֹפְלִין, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ בָּהֶם דֵּילָטוֹרִין הָיוּ נוֹפְלִין