Bo 5636 תרל”ו

תרל”ו

1

בא א”פ כו’ כי אני הכבדתי כו’ למען שתי אותותי כו’ ולמען תספר כו’. 

(Shmot 10:1-2):

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה כִּֽי־אֲנִ֞י הִכְבַּ֤דְתִּי אֶת־לִבּוֹ֙ וְאֶת־לֵ֣ב עֲבָדָ֔יו לְמַ֗עַן שִׁתִ֛י אֹתֹתַ֥י אֵ֖לֶּה בְּקִרְבּֽוֹ׃

Then HaShem said to Moshe, “Go to Pharaoh. For I have hardened his heart and the hearts of his courtiers, in order that I may display these My signs among them,

וּלְמַ֡עַן תְּסַפֵּר֩ בְּאָזְנֵ֨י בִנְךָ֜ וּבֶן־בִּנְךָ֗ אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר הִתְעַלַּ֙לְתִּי֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֶת־אֹתֹתַ֖י אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי בָ֑ם וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃

and that you may recount in the hearing of your sons and of your sons’ sons how I made a mockery of the Egyptians and how I displayed My signs among them—in order that you may know that I am HaShem”

זה לחזק לבות בנ”י אשר גם בראותם כח היצר וסט”א גובר ח”ו בחזקת היד. עכ”ז יחזקו עצמם לגשת מול המלחמה ביודעם זאת כי כל כח הסט”א ג”כ רק בהשגחת הבורא וזה אומרו כי אני הכבדתי 

These pesukim are to give us strength. When we see the power of the evil inclination and negative forces gaining strength, we should nevertheless gather our strength to fight the battle against these forces by knowing that all of their energy only comes from HaShem, as He said “I have hardened his heart”

ובאמת זה הדבר אחת מפלאות הבורא לתת כח להעושים נגד רצונו והוא יותר פלא וגבורה מכח החסד להשפיע רב טוב כי הכל שלו 

This is really one of the amazing acts of HaShem, that He gives power to those that oppose Him. This is an amazing wonder and demonstration of His kindness to give good, for everything is His

וזה מאמר המד’ ע”פ כובד אבן כו’ שבריאת מ”ב אינו יגיעה לפניו ב”ה וכעס אויל כבד כו’ פי’ לתת כח ורשות לאויל זה למרוד בו. 

This is the meaning of the Medrash (Shmot Rabba 13:1) The creation of the world was not difficult for HaShem, however allowing those that oppose Him, that is ‘difficult’ for Him. 

וטעם נתינת כח זה הי’ רק כדי לתת שכר לצדיקים הגוברים נגד הסט”א ומבררים מלכות שמים. 

The reason why HaShem allows the wicked to oppose Him, is for the sake of the tzadikim, when they conquer these powerful evil forces and clarify HaShem’s dominion.

והוא כמו קושית ר’ יצחק לא הי’ צריך התורה להתחיל אלא מהחודש הזה כו’. ולמה פתח בבראשית. פי’ כל העולם התהו קודם ב’ אלפים תורה. כ”ז הי’ כדי לתת להם נחלת גוים. למען שתי אותותי. 

This is the same idea as the question of Rav Yitzchak (Rashi Bereishis 1:1). The reason why the Torah begins with Bereishis and the first 2000 years before the Torah was given, and not the first Mitzvah, is so that HaShem can give Bnei Yisrael “the inheritance of the nations of the world”. “So that I may display these wonders upon them”.

(By the tzadikim conquering the evil forces they make HaShem known in the world, and merit more and more reward).

פי’ כי הכל נברא מכ”ב אותיות התורה ואין לך דבר שלא יהי’ בו ציור אותיות ונתלבשו אותיות הקדושים בכל הבריאה כדי שבנ”י יתקנו כל אלה הדברים. ועי”ז יזכו בכל כוחות התורה שמתפשטין בכל הדברים. 

(To understand this a bit deeper) the meaning is as follows. The entire world was created by the 22 letters of the Torah, and when these letters are formed in certain patterns they make up the essence of everything in the universe. When Bnei Yisrael ‘repair’ all of these things (when the myriad of different things we encounter in our lives are uplifted and show HaShem’s dominion), then Bnei Yisrael merits all the energies of the Torah that are in each of these things.

והוא ענין זכה נוטל חלקו וחלק חבירו כו’. ובמ”א הארכנו בזה: 

This is the idea of “One who merits, receives his own portion and that of his friends (who missed out)”. (Chagigah 15a). (See תרמ”ג where this is elaborated).

גם פי’ למען תספר כי כוחן של ישראל בפה. וכמו שכתוב בזוה”ק כי הדיבור הי’ בגלות. והן דברים הנאמרים בשורש הדיבור גבוה מעל גבוה. 

Additionally (the second reason given, above) “…so that you shall recount to your sons..” for the power of Bnei Yisrael is in their mouths. As the Zohar says in Mitzrayim the dibur was in exile, this is referring to the very elevated dibur of HaShem with which He created the world,

כמו כן ממש דיבור בנ”י למטה הי’ בגלות. והיינו שלא זכו לתורה קודם ירידתם למצרים וגאולתם משם. 

Similarly the dibur of Bnei Yisrael in this world was also in exile, for they did not yet merit to the Torah before they were exiled and redeemed from Mitzrayim. 

וכמו כן לעולם אין זוכין להוציא דיבורי אורייתא וצלותא בלי הקדמת בירור פרטי המעשים. 

So too before one merits to say the words of Torah one first needs to explain the details.

וזה הקדמת מ”ב ויצ”מ קודם התפילה. אח”כ ה’ שפתי תפתח. 

So too we mention the creation of the world,and exodus from Mitzrayim, and only afterwards do we daven the Shemona Esrei. “HaShem open my lips (dibur)”. 

וכן כתיב והי’ לאות כו’ ולזכרון כו’ למען תהיה תורת ה’ בפיך:

Similarly (regarding the mitzvah of Tefillin)

וְהָיָה֩ לְךָ֨ לְא֜וֹת עַל־יָדְךָ֗ וּלְזִכָּרוֹן֙ בֵּ֣ין עֵינֶ֔יךָ לְמַ֗עַן תִּהְיֶ֛ה תּוֹרַ֥ת יְהוָ֖ה בְּפִ֑יךָ כִּ֚י בְּיָ֣ד חֲזָקָ֔ה הוֹצִֽאֲךָ֥ יְהֹוָ֖ה מִמִּצְרָֽיִם׃

“And this shall serve you as a sign on your hand and as a reminder on your forehead—in order that the Teaching of HaShem may be in your mouth—that with a mighty hand HaShem freed you from Egypt.

בפסוק לא תשאר פרסה כו’ ממנו נקח לעבוד כו’. 

(Shmot 10:26) 

וְגַם־מִקְנֵ֜נוּ יֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗נוּ לֹ֤א תִשָּׁאֵר֙ פַּרְסָ֔ה כִּ֚י מִמֶּ֣נּוּ נִקַּ֔ח לַעֲבֹ֖ד אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וַאֲנַ֣חְנוּ לֹֽא־נֵדַ֗ע מַֽה־נַּעֲבֹד֙ אֶת־יְהוָ֔ה עַד־בֹּאֵ֖נוּ שָֽׁמָּה׃

our own livestock, too, shall go along with us—not a hoof shall remain behind: for we must select from it for the worship of HaShem our G-d; and we shall not know with what we are to worship HaShem until we arrive there.”

פי’ פרסה נקודה אחרונה אשר היא מפסקת בין הטוב והרע. 

The hoof is the very last level that divides between the good and bad. 

(This kabalistic idea [To our limited understanding] is that dividing the different spiritual worlds is a “hoof” פרסה. The higher worlds are more removed from evil, and as we go from higher to lower there is more evil. The thing that connects each the higher level to the one below it is פרסה)

והכל תלוי בנקודה אחרונה אשר איש ישראל צריך לתקן הכל. 

Therefore everything is dependent on the very last stage of every Jew to correct everything (from the פרסה one can move into the stage above it)

ולא ישאר כחוט השערה. 

Until there is nothing at all left.

ומזו הנקודה באין לעבודת הש”י. 

It is from this point that one reaches the highest level in service of HaShem. (for this פרסה leads to all the very highest levels above. Until one repairs the very last level in this world it affects the very highest levels) 

ואנחנו לא נדע כו’ עד בואנו שמה פי’ לסוף נקודה זו כנ”ל:

Therefore Moshe said: “we shall not know with what we are to worship HaShem until we arrive there” for this is the end stage of this level of closeness to HaShem. (קבלת עול מלכות שמים)

בפסוק למכה מצרים בבכוריהם כל”ח. 

(Tehillim 136:10) 

לְמַכֵּ֣ה מִ֭צְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶ֑ם כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃

Who struck Egypt through their first-born,  His steadfast love is eternal;

נראה כי זה חסד גדול שהי’ המכה בבכוריהם. וכל אלו הכל”ח הם חסדים שמתקיים העולם על ידיהן. 

It would seem that it was a great kindness that this plague struck the Egyptians first born. Each one of the 26 “Steadfast eternal love” (mentioned in Tehillim 136) are the kindness that gives the world existence.  

כמ”ש שהדורות קודם התורה נתקיימו באותן החסדים.

As it says (Pesachim says 118a) the generations before the Torah was given existed due to that kindness.

והענין כי הנה זה לע”ז עשה אלקים וכמו שיש מדרגות הקדושה לבנ”י כן כחות הטומאה לסט”א. ולזה חיזק השי”ת לב פרעה כדי שלא ישאר למצרים שום שורש וכח אחיזה כלל. 

The idea is that HaShem made the world with a balance of power, and just as there are levels of holiness for Bnei Yisrael there are also levels of impurity for the negative forces. And therefore HaShem hardened Pharaoh’s heart, so that there would be absolutely no remnant and root (for the evil forces) to hold onto. 

ופי’ הדברים כי אם לא הי’ מחזק לבו. לא הי’ יכול לסבול עונש המכות בגוף. אף שעדיין הי’ בהם כח בשורשם היו מניחין לבנ”י. 

Meaning that had HaShem not hardened Pharaoh’s heart, Paroh would not be able to withstand the plagues, and he would have let Bnei Yisrael go, while still retaining for himself a bit of the power of negative forces.

אך השי”ת חיזק לבו וכ”ז שהי’ בו קצת כח. הי’ גובר על יסורי הגוף עד מכת בכורות שהיא שורש כל הכוחות שלהם. ואז נאבדו לגמרי. 

Therefore HaShem hardened Pharaoh’s heart, for he still had a little more power from the evil forces. And Paroh therefore withstood the bodily suffering, until the very last stage of the plague of the firstborn, which was their very last power, so that they were absolutely destroyed. 

ועוד זאת כמו שנתעורר אז כח בכורי פרעה שהוא ראשית הכח שלהם. כלפי זה נתעורר כח ראשית של בנ”י שנא’ בני בכורי ישראל. 

And furthermore, just as Pharaoh’s power of the firstborn, their ultimate power, became awakened. So too opposing that Bnei israel’s ultimate power also awakened, as HaShem said “My firstborn is Yisrael” (Shmot 4:22)

ובזה הכח שנתגלה נגאלו כי שם אין מגע נכרי. וז”ש כלה גרש יגרש כו’. פי’ בהתגלות זאת הנקודה לא שייך גלות כלל.

It was therefore with this power that HaShem revealed Himself with, that we were redeemed. As HaShem says “he will completely expel you”, meaning with the revelation of this point (My firstborn Yisrael ראשית) there can be no more exile. 

וזה יש לפרש ענין החפזון שנא’ לא בחפזון תצאו כו’. שזה הי’ לשעה מה שנתגלה כח ראשית של ישראל. וזה נק’ חפזון כי באמת צריך להיות שבנ”י יוגאלו מכל המצרים שלהם כמו שהם תוך המיצר ולא יצטרכו להתבטל ממדריגותם אל השורש שהוא הצלה לפי שעה. 

This is the idea of “hurrying” חפזון Bnei Yisrael left Mitzrayim in a hurry. For this revelation of the power of first ראשית was temporary, and therefore called in hurry, for ideally Bnei Yisrael should be redeemed from every difficulty as they are in the difficulty without having to first nullify their stage to the source. which is only temporary. (*) 

וז”ש כחצות כו’ אני יוצא כו’. אבל לעתיד יהי’ תיקון הראוי שיהיו בנ”י מתוקנים בכל מקומות מושבותיהם כנ”ל. אך גאולה ראשונה הי’ צריך להיות בזה האופן. והי’ זה הכנה שבנ”י ילמדו לתקן עצמן אח”כ בכח מעשיהם בלבד כנ”ל: