Bo 5639 תרל”ט

במדרש כי אני הכבדתי א”ל. כובד אבן כו’ כעס אויל כבד כו’. 

The Midrash quotes the pasuk in Mishlei:

כֹּֽבֶד־אֶ֭בֶן וְנֵ֣טֶל הַח֑וֹל וְכַ֥עַס אֱ֝וִ֗יל כָּבֵ֥ד מִשְּׁנֵיהֶֽם׃

A stone has weight, sand is heavy,  But a fool’s vexation outweighs them both. 

(This Midrash is brought with regards to the ten plagues specifically against Pharaoh, who consistently denied HaShem’s existence. HaShem says to create the world and all that is in it, yet that is not ‘difficult’ for HaShem. What is ‘difficult’ is when people anger Him by denying His existence.)

פי’ יותר הפלא ופלא מה שנותן הבורא ית’ יכולת להרשעים לעשות נגד רצונו ית’. 

The explanation of this Midrash is that an even greater wonder (than the entire creation and creating something from nothing), is the fact that HaShem gives the wicked the ability to go against His will.

והש”י מתפאר בזה הכח כי אני הכבדתי כו’. 

And this is soemthing that HaShem prides in, as it states: For I have hardened his (Paroh’s) heart.

שבריאת העולם אינו פלא. כי הוא כל יכול. 

For (actually) the creation of the world is not at all a wonder for He is able to do anything.

ומזה מובן כח גבורתו ית’ איך נותן יד לפושעים ונק’ יגיעה כביכול בזה שעושין נגד רצונו ית’. וע”ז נק’ השי”ת מלך עלוב. 

It is from this that we are able to see the power of Hashem, how He gives the sinners an ability (to go against Him). This is considered ‘difficult’ for HaShem, so to speak, that they go against His will. And this is the meaning of (the ministering anngels) calling HaShem “an insulted King”. (See Tomer Devora 1:2)

והוא לחזק לבבות בנ”י לידע כי כל הסתר בכללות ובפרטות כל נפש ישראל. הכל מכח הבורא ית’ ולכבודו. ולכן אל יפול לב אדם עליו בראותו כח היצר ותחבולותיו כי רבים המה אבל כולם מאת נורא עלילה ית”ש. 

This is really to encourage the hearts of Bnei Yisrael, that they should know that any hiddenness they encounter whether on a general (National) level or on an individual level of each and every soul of Yisrael. That it all comes from the power of HaShem. Therefore when a person sees the power of the evil inclination and all its tricks that are so great, one should not be disheartened for he must realize that it is all from HaShem, Who is held on high.

וז”ש בא כו’ כי אני הכבדתי. וחיזק לב מרע”ה שמכל אלה הדברים יהי’ כבוד שמו ית’ מתרבה. ושיהי’ נעשה מזה פרשיות התורה כמ”ש למען שתי כו’ תספר באזני בנך כו’. 

This is why the parsha begins with “come to Paroh, because I have hardened his heart, in order that I shall place my wonders upon him etc. Through this stubborness of Moshe and the entire episode, the honor of HaShem becomes greater, and having more parshios of the Torah, (causes more glory) “so that I shall place my wonders…and so that you shall tell your children and grandchildren…all that I have done in Mitzrayim”.

ואם כי הבורא ית’ במכה אחת הי’ יכול להוציאם. והוא ממש כמו דאיתא בעשרה מאמרות נברא העולם והלא במ”א יכול להבראות רק להפרע מרשעים ולתת שכר טוב לצדיקים. 

Now, HaShem could have redeemed Bnei Yisrael with just one plague. This is the same idea that is asked (in Pirkei Avot 5:1): Why did HaShem create the world in ten utterances? He could have created it with just one utterance. Rather it is to punish the wicked who destroy a world of ten utterances and give extra reward to the righteous who maintain the world of ten utterances.

כן ממש בזה שהראה הבורא ית’ חיבת ישראל וביקש לעסוק בגאולתן של ישראל באריכות עשרה מכות ולהפרע מרשעים המצערין את בנ”י שנגאלו בעשר מכות וליתן שכר טוב למקיימים ומחזקים שורש אמונת בנ”י. 

This is the same idea, that haShem demonstrates His love to Bnei Yisrael and extended the redemption process with ten long plagues, in order to punish the wicked who afflicted Bnei Yisrael, and to give great reward to those that held on tight to the source of the emuna of Bnei Yisrael.

וכמו כן בכל נפש ישראל בעצמו לידע איך גדול כח כללות בנ”י לבטל עצמו אל הכלל. 

Similarly on an individual level, one should realize the strength of the klal of Bnei Yisrael and nullify himself to this klal. (By doing this then one is able to do his own individual work, on the level of prat, and purify all the stages, and then once again nullify himself to the klal).

וגאולת מצרים הי’ הכנה לכל ד’ מלכיות לכן יש ד’ לשונות של גאולה ולכך הי’ הגאולה ע”י עשר מכות להיות הכנה לכל מיני הצרות שלא יבאו כי עשר כולל הכל. וז”ש ולמען תספר באזני בנך ובן בנך כו’ כי הוא שורש גאולה לכל הדורות הבאים כנ”ל:

The redemption from Mitzrayim was a preparation for the 4 exiles to come. Therefore there are 4 expressions of redemption. This is also why ten plagues were necessary, to precipitate any suffering that we will be affected by, for the number 10 is a general number that includes everything. (utterances, plagues, commandments, sefirot, kochot hanefesh etc)
This is therefore the meaning: So that you will tell your children etx, for it is the source of redemption for the generations to come.

בשם מו”ז ז”ל כי העשרה מאמרות ועשר מכות ועשרת הדברות הכל אחד כו’. כי המאמרות היו בכלל. ואח”כ בפרטות לתקן ולהעמיד כ”ד על מקומו ואז יש גלות ויגיעות רבות לברר כל הפרטים. ואח”כ חזר וכלל. 

In the name of the Chidushei Harim, the ten utterances with which HaShem created the world, and the ten plagues and the ten commandments are all the same idea. For the ten utterances where the general principle (kla), and then afterwards each thing needs to be clarified, and put in its place (Prat). This is the exile, for much effort is required to put everything in its place. and then afterwards it is all brought back into the general rule. (Kla)

וכלל האחרון אחר הפרט הוא קיים לעד. 

It is the last stage that lasts forever,

וניתקנו אח”כ העשרה מאמרות ונעשה מהם דיברות כי דיבור הוא מפורש ומבורר יותר ממאמר. 

Once the ten utterances were repaired properly (through the ten plagues) they became the ten commandments דיברות. The word – דבר is much more clarified (direct) than the utterances – מאמר.

ולכן בשבת ניתנה תורה. ושבת ניתן אחר יצ”מ כי אחר הגאולה נתגלה בחי’ השבת שהוא התגלות האמת אשר לו המלוכה. 

Therefore the Torah was given on Shabbos, and Shabbos was only given after the exodus from Mitzrayim, for after the redemption the idea of Shabbos could be revealed, for Shabbos is the very truth that the Kingdom of the world is HaShem’s

כמ”ש במד’ הנ”ל במה אני ייגע כו’. וכיון שזה נק’ יגיעה ממילא השבת שנק’ מנוחה נתבטל בו כעס אויל. לכן כל שבת הוא זכר ליצ”מ שקודם יצ”מ לא הי’ יכול להתגלות בחי’ השבת כנ”ל:

This is as explained in the Midrash above: What is ‘difficult’ for me? One who denies My existence. Since the definition of ‘difficult’ for HaShem is the denial of His existence, therefore conversely the ‘rest’ of HaShem is when there is no denial of Him. This is the Shabbos, when the “fools vexation” is nullified.
Therefore Shabbos commemorates the remembrance of the exodus from Mitzrayim, but before the exodus this revelation of Shabbos could not be revealed.

במדרש משכו ידיכם מע”ז שהי’ קשה להם לפרוש מע”ז כו’. והנה מיד אח”ז נאמר וגם צידה לא עשו להם. ודרשו ע”ז הפ’ זכרתי לך חסד נעוריך כו’. 

The Midrash states that HaShem told Moshe to “Pull and take a lamb for the Korban Pesach”, the word pull, means they shall pull their hands away from idol worship. Yet immediately afterwards it states that Bnei Yisrael left into the wilderness and they did not take any provisions. Our sages explained that this was part of the fulfillment of the pasuk: You went after Me in the wilderness etc” that Bnei Yisrael had complete emuna. 

יש ללמוד מזה שבחן של בנ”י שעצם בנ”י לעולם להתמשך אחר הבורא ית’ רק החושך יכסה ארץ. ותיכף ברגע אחת שנגאלו. מיד נתעורר כח אהבתם להשי”ת. 

From this (apparent contradiction in the level of Bnei Yisrael at the time), we can learn about the greatness of Bnei Yisrael, That their core was always to follow HaShem, however “the darkness covers the land”. However in one moment of redemption, the love of HaShem was immediately awakened.

לכן כ’ משכני אחריך נרוצה. שהגם שבגלות האהבה מסותרת. מ”מ ע”י רמז מעט שימשוך אותנו הבורא ית’. אנו מוכנים לרוץ אחריו בכל לב. 

This too is the idea of “Draw me, and we will run after You”. (This too sounds like a contradiction, do we need to be drawn after HaShem, or are we running after Him). Rather in exile there is “hidden love”. Nevertheless, through a small gesture that HaShem shows us, we are ready to run after him with all our heart.

וז”ש הוציא כו’ על צבאותם. ולהיות מתהפך ברגע א’ מכלל עבדי פרעה להכנס בכלל צבא ה’ אינו דבר קטן. להגיד שבחן של בנ”י כי עצם לבות בנ”י לעולם אינו משתנה כמ”ש המשל לגבור שהעמיד הקורה וזורק בהם חצים כו’ חצי כלים והם אינם כלין. 

With this we can understand the words: He took Bnei Yisrael out, in their armies. For in one moment we switched from being the slaves fo Paroh, to the soldiers in the army of HaShem, This is no small matter, yet it demonstrated the level of Bnei Yisrael that their core essence never changes. As the parable (Midrash Tanchuma Nitzavim 1:1) is given to a mighty warrior that placed a strong beam and shot all his arrows into it. The arrows eventually were depleted but the beam remained standing. (So too Bnei Yisrael remains standing in spite of everything). 

וכיון שהכין הבורא את בנ”י והכניסם באלה המלכיות. בטח יהי’ לבם כי יוכלו לגבור נגדם כמ”ש יצב ג”ע למספר בנ”י. וזה ג”כ שאמר הקב”ה למרע”ה בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים כו’ פי’ שיתהפכו מיד למדרגתם הטובה כנ”ל:

Once HaShem had preapred Bnei Yisrael and HaShem put them through the 4 exiles, they could be sure that they could withstand anything. As it states: He placed a limit of the nations of the world to the number of Bnei Yisrael. 

This too is what HaShem said to Moshe Rabeinu, when you take this nation out, you will serve Me on this mountain. HaShem was referring to this idea that they would immediately switch to good.