שפת אמת

Lech Lecha תר"ס 1

Lech Lecha · תר"ס (1899) · Essay 1

This essay has not been translated yet — it is part of our ongoing translation project. The original Hebrew is presented below.

במדרש שמעי בת כו' ושכחי עמך כו' משל למי שראה בירה דולקת כו' הציץ עליו בעל הבירה אני הוא בעל הבירה כו'. עיקר תיקון האדם כפי מה ששוכח הבלי עולם כמ"ש שכחי עמך ולזכור כי נשתלח בעוה"ז לעשות שליחותו וזה בחי' זכור ושמור מ"ע ומל"ת הוא בחי' זכירה ושכחה ששניהם צריכין לאדם לשכוח הבלי עולם ואז יכול לזכור ולהתדבק בעולם העליון וזה שרמזו מי שישנו בשמירה ישנו בזכירה ובאמת בשבת שכל ישראל שובתין ממלאכה והוא בחי' שכחה מעוה"ז לכן זוכין לנשמה יתירה זכירה ודביקות בעוה"ב בשבת קודש שהוא מעין עוה"ב. וזה זכור ושמור בשבת. אבל באמת השבת ללמד על הכלל כולו יצא. שאיש ישראל צריך לעולם לשמור ב' בחי' הנ"ל שמעי בת. ושכחי. ואברהם הי' הראשון שהשליך הבלי העולם וזכה למשוך אור בעולם ועליו נאמר מי העיר ממזרח כו'. וזה הענין של בירה דולקת כי כל עוה"ז נברא רק כדי לשכוח ולבטל הבלי עולם וזה קיום העולם שהוא הפרוזדור כדי לכנוס לטרקלין וכן רצון בעל הבירה שתהי' הבירה דולקת ומתבטלת. וזה בחי' הנר אשא חוורא על אשא אוכמא שהוא אש שורף וכפי מה ששורף כך יאור עליו אשא חוורא והם בחי' זכור ושמור כנ"ל וזה רמז אור הנר בשבת: