Noach תרנ"ו 1

כתיב ונח מצא חן בעיני ה' זה בחי' נח איש צדיק. גבר זכאי. וכשהנפש מזוכך ונקי חל עליו הצלם אלקים ולכן מוצא חן מאחר שהקב"ה בחר לו זה הצלם מוצא חן בעיניו לכן צריך האדם לשמור שלא להסיר מאתו הצלם. ובמשנה חביב אדם שנברא בצלם חיבה יתירה נודעת לו כו'. כי באמת זה הצלם אלקים נשאר ו) בבנ"י כמ"ש אדם אתם ולכן דור המבול הוסר מהם זה הצלם. ולכן שלטו עליהם החיות והבהמות ולכן כתיב אח"כ ומוראכם וחתכם כו' כדפרש"י. וכן איתא בזוה"ק וישב. כי כשחל זה הצלם. החיות בורחים ממנו. ואמו"ז ז"ל הגיד בשם הרב המגיד מקאזניץ ע"ה כי נכתבו פרשת קין ודור המבול והפלגה כי כל אדם יש בו מאלה הדורות. וצריך לתקן עצמו. והם בחי' קנאה תאוה וכבוד. קין קנאה. דור המבול תאוה. דור הפלגה כבוד. עכ"ד. ונראה דזה פי' המשנה קנאה ותאוה וכבוד מוציאין האדם מן העולם. פי' שמאבדין ע"י דברים אלו הצלם אדם. וידוע שזה הצלם הוא בנפש רוח ונשמה ובג' דברים הנ"ל פוגמים הדמות אדם. בקנאה כ' רקב עצמות קנאה ועצמות בחי' מוח נשמה. תאוה בחי' רוח. כבוד נפש. ועיקר קיום הצלם בשמירת הברית ולכן זכה נח לחן. והנה איתא נח הי' צריך לסעד ואברהם נתעלה ממנו משמע שהם ענין א'. וכן דורש במד' החכמה תעוז לחכם מי' שליטים על נח ואברהם ע"ש. ולבאר הענין כי החכמה רומז לחותם ברית קודש שהוא היו"ד שנחתם במילה. ושניהם זכו לחותם זה. והנה כ' ראשית חכמה יראת ה' והוא בחי' סור מרע והוא שמירת הברית מחטא כמ"ש חגור חרבך על ירך גבור. ועי"ז שליט על הגוף כדאיתא במד' קהלת עשרה שליטים הם המשמשין הגוף והנפש ע"ש. וע"י החכמה זוכה להיות שליט על החומר וגשמיות. וזה ראשית חכמה בחי' נח מלשון ונוח מאויביהם להיות גבר זכאי כמ"ש בתרגום. ואח"כ זוכין לבחי' ועשה טוב זה סוף החכמה כמ"ש אח"כ שכל טוב לכל עושיהם. וזה בחי' אברהם תכלית החותם התגלות אור זרוע לצדיק אחר הסרת הערלה. כי במילה יש ב' דברים הסרת הערלה והתגלות האור לכן היו"ד כפול במלואו לרמוז על ב' היודין והוא ב' יודין בוייצר ב' יצירות וגם בזה נא' החכמה תעוז לחכם לקבל הארת עשרה שליטין פנימיים המיוחדין לנפש הקדושה כי זה לעומת זה עשה. ואז נגמר הצלם בשלימות ונקרא אדם זה הציור ניתן רק לבנ"י ואז כל האומות עע"ז יראים מהם כמ"ש וראו כל ע"ה שם ה' נקרא עליך כו' ז) כדאיתא אתם קרוין אדם ועיקר סיוע לאדם בכח הנשמה דכתיב יצר לב האדם רע מנעוריו ובמדרש משיוצא מבטן אמו בא היצה"ר וכ"ז נעשה בעצת הרשע ערום שע"י החטא מעה"ד הקדים היצה"ר באדם. ולכן קשה להיצ"ט לגבור עליו. והיה רצון השי"ת שיאכל אדם מקודם מעה"ח ולא הי' מזיק לו אח"כ עה"ד וע"י החטא הקדים היצה"ר. אכן איתא במד' כי הנשמה קודמת לבוא בעודו בבטן אמו לכן הנשמה מסייע ליצ"ט לגבור על היצה"ר. ולכן שבת נקרא מנוחה שיש בו הארת הנשמה יתירה: