שפת אמת

Rosh Hashanah תרמ"ח - תרמ"ט 1

Rosh Hashanah · תרמ"ח - תרמ"ט (1887) · Essay 1

This essay has not been translated yet — it is part of our ongoing translation project. The original Hebrew is presented below.

בגמ' שנה שרשה בתחלתה מתעשרת בסופה כו' מראשית מרשית כו'. פי' שעיקר התחדשות בר"ה כפי הביטול שמבטלין הכל אל השורש. והכנה זו הוא בבנ"י שמה"ט נקראו ראשית שמקושרין ומבוטלין אל השורש. ובכוחם מתחדשת השפע בכל ר"ה. ובגמ' לשארית נחלתו אלי' וקוץ בה למי שמשים עצמו כשיריים. ולכאורה יפלא דוודאי מי שנאמר עליו עון ופשע א"כ למה יתגאה עוד. אכן האמת כי אפילו החוטא צריך לידע כי אעפ"י שחטא כשמכיר את מקומו ומבטל עצמו אל השורש ע"י התשובה יש לו מקום באותו הראשית ע"י שיודע שהוא השיריים ובא למפרע אל הראשית מצד השארית. וזה הכח שיש בנפש ישראל ע"י התורה שנקראת ראשית. וכתיב תורת ה' תמימה משיבת נפש וחכמים אמרו הפוך בה והפוך בה כו'. וזה הרמז אלי' וקוץ בה וכדאיתא בזוה"ק אורייתא אילנא דכולא בה פירין ועלין וקליפין. וע"י שמבטל עצמו אפילו הוא רחוק יכול לעלות מעלה וקליפה להיות לו דביקות בגוף האילן. והוא הסימן אל החוטא אעפ"י שחטא אם אינו מרוחק אצל עצמו לגמרי ויודע ומאמין שאעפ"כ יש לו חלק בתורה ובבורא עולם אם כי הוא בשפל המצב מתהפך מצירוף שארית לראשית כנ"ל. ובאמת לשארית נחלתו נאמר על דורות השפלים שלנו שאבותינו היו עיקר הראשית שקבלו התורה. ואנחנו כפי הביטול בבחי' שארית יכולין להתדבק בהראשית: