שפת אמת

Rosh Hashanah תרנ"ג 2

Rosh Hashanah · תרנ"ג (1892) · Essay 2

This essay has not been translated yet — it is part of our ongoing translation project. The original Hebrew is presented below.

החכם עיניו בראשו רמז על יום ר"ה כמו שיש ראש בנפש והוא משגיח על כל הגוף ובו הנשמה ועיקר ראיות העין מתוך החושך והשחור שבו כמ"ש חז"ל. כמו כן בזמן זה היום הראשון בו ההשגחה על כל השנה והחכם מבין שכל השנה תלוי' בראש השנה. ולכן בכסה כתיב בי'. כי ישת חושך סתרו. וכל הסתכלות והראי' הוא בזה היום. וכמו שכל זה היום הוא בבחי' הראש והשורש. כן צריכין בנ"י לשוב בו להתחזק בראשיתן והוא התורה והאבות שעליהם נרמז בחי' השופר. והוא בחי' אשא דעי למרחוק לזכור השורש שלנו. כענין שאמרו מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי. כי מעשה אבות היו הכנה לבנים. וזהו שרמזו חז"ל בעקידה ויקח כו' המאכלת שישראל אוכלין מתן שכרה. והיינו ע"י מעשה העקידה יכול כל איש ישראל למסור נפשו בעבור קדושת שמו ית'. ובנ"י שבוחרין בדרכי אבותיהם. מעשה אבות מסייע להם. ולכן עקידת יצחק לזרעו תזכור. הם בנ"י שבוחרין בדרכי אבותיהם. וזהו החכם עיניו בראשו להימשך אחר מעשי אבותיו: