Rosh Hashanah תרס"ג 1

החיים שמבקשין בר"ה הוא חיות הנשמה. דכ' וייצר כו' את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חי'. והם ג' בחי'. והם ג' ספרים הנפתחים בר"ה שבו נברא האדם ונתחדש אלה הג' בחי'. עפר מן האדמה הוא הגוף שעומד למיתה ואין בו חיים וזה מדת הרשעים שאין הנשמה מאיר בהם ולכן מקבל רק חיית הגוף בעוה"ז עפר מן האדמה. ויפח באפיו נשמת חיים הוא בחי' הצדיקים שאפילו במיתתן קרוין חיים. כבר פרשנו שהם מביאים חיות הנשמה בגוף וגם הגוף שלהם נקרא חי. וז"ש חי חי (כו') יודך חי בנשמה חי בגוף. והוא בכח התורה ומצות דכ' וחי בהם. ולכן נקרא הצדיק חי. ויהי האדם לנפש חי' הם הבינונים שזה וזה שופטן. ויש להם נפש ורצון להתדבק בהנשמה. ומ"מ אינו מתהפך כולו להיות נקרא חי. רק מ"מ הוא כלי שהנשמה מאירה בו לפרקים. ואדה"ר הי' מוכן קודם החטא להיות כולו נשמת חיים. ואחר החטא כ' כי עפר אתה ואל עפר תשוב. פי' לפי שעפר אתה. שהי' מוכן להיות כולו נשמה. וכן אח"כ בנ"י בקבלת התורה אמרתי אלקים אתם כו' אכן כאדם תמותון. וכמו דאיתא מעשה בראשית לדעתם נבראו. כמו כן כפי החיות שבוחר האדם בר"ה כך נותנין לו חיים. וע"ז מבקשין זכרנו לחיים. ונקרא ראש השנה שבו התחדשות הנשמה שהיא בראש: