Emor תרס"א-תרס"ב 2

בפסוק וכהן כי יקנה נפש קנין כספו כו'. וזה דבר פלא כי הקדוש שבישראל לא יאכל בתרומה ועבד כהן ואפי' בהמת כהן אוכלין בתרומה. משום שעבד בטל לגמרי אצל האדון אוכל בלחמו. וכן הרמז בכל איש ישראל כי באמת הנשמה באה מלמעלה וניזונית מלחם השמים. ואם כל הגוף בטל אל הנשמה יוכל גם הגוף להיות אוכל בלחם הנשמה. וכן הי' באמת בדור המדבר שניזונו מלחם שמים לחם הנשמה לחם שמה"ש אוכלין אותו. וכן הוא בכלל ישראל שהם קנינו של הקב"ה כדכתי' עם זו קנית. מן הדין להיות ניזונים מלחם שמים. ואפי' בהמת כהן אוכלת ונאמר ואתן צאני צאן מרעיתי. וכהן ובת כהן רומז אל הנשמה כדאיתא בזוה"ק. וזה הרמז ובת כהן כי תהי' לאיש זר היא מדת הרשעים שגם הנשמה מתבטלת בהם אל הגוף. לא תאכל כו'. ומדת הצדיקים להיפוך שהגוף מתבטל אל הנשמה כהן כי יקנה נפש קנין כספו פי' ע"י שמשתוקק הצדיק שגם הגוף יהי' בטל אל הנשמה ע"י זו התשוקה אוכל בלחמה: