Emor תרס"א-תרס"ב 1

במד' א' ה' אמרות טהורות כו'. ב' פרשיות הכתיב לנו והם טהורות פ' המת ופ' פרה כו'. דפי' אמרות טהורות שאין ד"ת מקבלין טומאה. וגם פי' טהורות שמטהרין לאדם העוסק בהם והם ב' בחי' בתורה שנק' אש כמ"ש חז"ל כה דברי כאש מה אש אין מקבל טומאה כו' ונק' מים כמ"ש חז"ל מה מים מטהרים לאדם כן דברי תורה מעלין האדם מטומאה לטהרה. ובחי' אש הי' הכוונה במתן תורה וע"ז כתי' אמרתי אלקים אתם. ולא הי' שולט בהם מיתה שורש הטומאות. ומרע"ה הי' במדרגה זו כמ"ש בלבת אש. ובבנ"י כתי' כי יראתם מפני האש ולא עליתם בהר. ואח"כ אכן כאדם תמותון הוצרכו לבחי' מים שמטהרים. ובחי' זו נמסרה לאהרן שטהרתן של ישראל ביד הכהנים: