Yom Kippur תרנ"ו 4
Yom Kippur · תרנ"ו (1895) · Essay 4
This essay has not been translated yet — it is part of our ongoing translation project. The original Hebrew is presented below.
ואיתא במד' ואנכי איש חלק חלק ה' עמו ד"א חלק שכל השנה מתלכלך בחטאים ובא יוהכ"פ ומטהר אותם ע"ש. והכל ענין אחד משום שחלק ה' עמו לכן אין החטא בהם בעצם רק במקרה ויכולין להתטהר מהם ובנ"י דומים ללב שאינו מקבל מום כדכ' כולך יפה רעיתי ומום אין בך בעצם. כמ"ש שחורה אני ונאוה. כאהלי קדר ויכולין להתכבס להיות כיריעות שלמה. וזה מתקיים ביוהכ"פ שנעשין טהורים לכן אח"כ בסוכות פורס השי"ת סוכת שלומו עלינו ומתקיים כיריעות שלמה. והנה יוכ"פ הוא גמר הדין והוא בחסד כמ"ש רז"ל ורב חסד ואמת תחלה ואמת ובסוף ורב חסד לכן ר"ה בחי' אמת ויוכ"פ ורב חסד. כי חסד הוא לפנים משורת הדין. אבל ורב חסד הוא גודל חסדיו של הקב"ה שיכול לעשות חסד עפ"י המשפט עצמו. זה נקרא ורב חסד מה שאינו יכול להשיג זאת רק הקב"ה כל יכול וכמ"ש לטהר חוסיו בדין. עפ"י דין ממש מטהר את בנ"י ביוהכ"פ שנתברר בדין כי אין החטא בהם בעצם כנ"ל: