Bechukotai תרנ"ד 1
Bechukotai · תרנ"ד (1893) · Essay 1
This essay has not been translated yet — it is part of our ongoing translation project. The original Hebrew is presented below.
במד' ועתה בנים שמעו לי ואשרי דרכי ישמורו אשרי ואשריכם כשיתקיימו כל התנאים הללו כו'. דהנה המפ' הקשו למה לא נאמר בתוכחה שכר ועונש הנפש רק מענין הגוף בעוה"ז. אכן באמת עיקר כריתות הברית ביחוד לבנ"י הוא בעוה"ז דוקא. כי הג"ע לצדיקים וגיהנם לרשעים כבר הוכן מימי בראשית. אבל לבנ"י בקבלת התורה נכרת עמהם ברית שנקראו בנים. וכדאיתא בזוה"ק ההפרש שבין עבד לבן שעבד יכולין לגרשו אבל הבן א"א לגרש רק ליסרו להפוך דעתו לטוב. וזה החילוק בין עשרה מאמרות שניתן הבחירה לאדם כמ"ש במשנה להפרע ולתת שכר. הרי אמרו שיכולין הרשעים לאבד העולם שנברא בעשרה מאמרות. ועליהם נאמר ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו. אבל העשרת הדיברות הם גזירות והנהגות אמיתיות חיים וקיימים לעד. ולכן ניתן עם התורה כל העונשים שבעוה"ז כמ"ש סייף ומקל ירדו עם התורה וז"ש בתוך העונשין וזכרתי כו' בריתי יעקב כו' כי זה כריתות הברית שאע"פ שיחטאו יענשו בעוה"ז ולא יהיו נכרתין ח"ו משורש דביקותם בהקב"ה ובוודאי כן הוא בכלל ישראל וזה עצמו מ"ש הראשונים ז"ל כי אפי' תמה זכות אבות ברית אבות לא תמה. פי' זכות האבות שמסייעת שילכו בנ"י בדרך אבות. אבל אפי' כשיתרחקו מדרך האבות. הי' הברית שיענשו בגוף עד שיתקנו מעשיהם לטוב. ולכן אמר אשרי ואשריכם כמ"ש רש"י ז"ל פ' נצבים הואיל ונשבע לאבותיכם וא"י לנתק מכם לכן אוסר אתכם בשבועות הללו ע"ש: