Shabbat HaGadol תר"ס 2

מצות הפסח מצוה ראשונה שנצטוו בני ישראל אחר מצות המילה שניתנה לאברהם. ואלו ב' המצות מיוחדים שנענשין עליהם כרת. ממילא משמע שעיקר חיות איש ישראל ע"י אלו המצות. הגם שנאמר על כל המצות יעשה אותם האדם וחי בהם. אבל עיקר החיות ע"י אלה הב' מצות. ועליהם נאמר בדמיך חיי בדמיך חיי ב' פעמים כמ"ש בתרגום בדמי מהולתא ובדמי פסחא. דכתיב חי חי כו' יודך שהם הצדיקים שהם חיים בעוה"ז ובעוה"ב. וכ"כ ביצירת האדם ויפח באפיו נשמת חיים. הוא החיות בעצם לעולמי עד. וע"ז עדות המילה שבני ישראל הם בני עוה"ב. ויהי האדם לנפש חי' הוא להמשיך חיות הנשמה גם בעוה"ז. וכתיב ביום אכלך ממנו מות תמות הם ב' מיתות של הנפש ושל הגוף. ולכן רשעים בחייהם קרויים מתים. והצדיק יש לו ב' כחות להמשיך אור הנשמה על הגוף בעוה"ז והוא בכח ברית הלשון והוא ברית דשבת ותפילין ופסח. ולתקן הגוף להיות מוכן לעוה"ב בכח ברית מילה כנ"ל: