Vayetze תרל”ז

תרל”ז
ב”ה
ויצא יעקב מבאר שבע. במדרש אז תלך לבטח כו’ כי יעקב הכניס עצמו בעובי הקורה לכנוס בכל אלה המקומות הצריכין תיקון כדאיתא בזוה”ק. והנה א”י אדם להכניס עצמו במקום הזה עד שיהי’ למעלה מן הטבע וזה נקרא אז כמ”ש בזוה”ק בשלח א’ על ז’ כי הטבע הוא כלל ז’ ימי בראשית. ולכן שבת קודש הוא אור שבעת הימים והוא מעין עוה”ב. ונק’ באר שבע. וז”ש ויצא יעקב מבאר שבע שהתקשר עצמו בבחי’ שבת כנ”ל. וכן הוא בכל שבת קודש שע”י שמקשר האדם עצמו בשבת יכול לירד לימי המעשה שהוא תיקון דברי עוה”ז ומעשים גשמיים. עוד פי’ באר שבע ע”י שבשבת מתכללין כל הנבראים ומתיחדין להיות אחד. כמ”ש אתיחדת ברזא דאחד. ולכן נפתח פי הבאר בע”ש כמ”ש ונאספו שמה כו’ וגללו את האבן כו’. ולכן בשבת קודש שמתיחדין כל העולמות וכל הנבראים לכן מתגלה פי הבאר. והשיבו את האבן כו’ כי בודאי מי שזוכה לתקן עצמו ולגבור נגד היצה”ר רואה אח”כ כי בא ע”י היצה”ר ליתרון. כי זה הי’ כוונת הבורא כמ”ש טוב מאוד הוא היצה”ר. וזה שהכתוב מעיד כי הזוכין לגלול האבן מבינים זאת. ומצדיקים את הבורא ומשיבין האבן למקומו כנ”ל:
“And Yaakov left Be’er Sheva (Bereishis 28:10). The Midrash quotes the words of Mishlei (3:23) “Then אז you shall go with sureness”. This is because yaakov now entered into the darkest of places (עובי הקורה) to bring whatever tikun – reparation was necessary there. This can only be performed as the Zohar(2:52a) explains when one is completely disconnected from nature, and won’t be negatively impacted by nature. This is called אז, when the א the oneness overrides the the ז referring to nature. Nature incorporates the 7 days of creation, and Shabbos which is the light of the 7 dys, is a taste of the world to come. It is for this reason that Shabbos is Be’er Sheva – the well of 7. For it is the wellspring and connection of all the days of the week to its source. This is the idea that “Yaakov left Be’er Sheva”, that he connected himself completely to the concept of Shabbos (completely above nature, and he was therefore able to enter the most dangerous places, without the concern that he will be drawn to them, for he was disconnected from nature).
This is the idea (for us) every Shabbos. Through the connection to Shabbos one is able to go down into the days of the week, which is who we are able to repair this world, and the physical actions.
A further explanation of “Be’er Sheva” is that on Shabbos everything in nature unites “They become united with the secret of oneness”, this causes the opening of the well. (The spiritual connection of this world to HaShem). This is why the mouth of the well (of Miriam) was created on erev Shabbos (Avot 5:6). Similarly when all the worlds and all of creation unite, it reveals the well. This is hinted to in the pasuk (Bereishis 29:3) “They (all the shepherds) gather together and roll off the stone from the well”.
Furthermore the pasuk states “And they return the rock onto the well”. This teaches us that one who conquers his evil inclination realizes that subsequently that it is through the evil inclination that he reached a new level of greatness. This is the intention of HaShem (in creating the evil inclination), “And He saw that everything He created was very good” This Midrash (Bereishi Rabbah 9:7) states that this refers to the evil inclination.
This is what the pasuk is therefore testifying to: That those who merit to roll of the stone realise this and appreciate their purpose and return the stone back to its place (in recognition of its purpose).

מה נורא המקום הזה. תלה אבינו יעקב התגלות הקדושה בעבור קדושת המקום. ובאמת חכמינו ז”ל הגידו כי קפץ הר המורי’ ובא אליו. נמצא הכל אמת שהרגיש שהמקום גורם ואעפ”כ הי’ הכל בזכותו. והוא מפלאות הבורא ית’. אשר הוא שומר אוהביו לבלתי יבואו במעשיהם לידי גבהות. לכן מסבב סיבות שינהגו בהם התמימי דרך כנ”ל:
(When Yaakov awoke from his dream where he had a Heavenly vision) he stated “How great is this place” (Bereishis 28:17). Yaakov was saying that the level of holiness (was not because of his own greatness, but rather it was) the holiness of the place. Now in truth our sages explain that really Mount Moriah actually came towards Yaakov (and it was really due to Yaakov’s greatness that he had this vision).
However, they are both true. Yaakov felt that it was because of the greatness of the place, yet, it was really due to his own greatness.
this is one of the wonders of HaShem, who protects his loved ones that their actions will not bring them to haughtiness (the source of all sin). He therefore causes man different effects for the pure to follow in. as above.

במדרש ע”פ ויחלום כמה לך בשרי בארץ ציה כו’. כי יעקב אבינו ע”ה לא הוצרך לחלומות. אך כי הלך לחו”ל ושם לא הי’ יכול לראות בהקיץ. לכן נראה לו בחלום. והנה יעקב רצה בזה שיתגלה לו השי”ת גם במקום החושך אשר מוכרח להיות ע”י חלום. וז”ש כמה לך שמצפה לראות גם בארץ ציה כנ”ל. וזה עצמו ענין תפלת ערבית וגם מ”ש חז”ל תפלת ערבית רשות שא”א לבוא לתפלה זו רק מי שאין צריך לזה ובעצמו חפץ להכניס עצמו במקום החושך כדי להכניס הארת הקדושה גם במקומות הללו. זה יכול להתפלל ת”ע כנ”ל. ואמרנו כי זה פי’ ובשכבך. שיהגה האדם כל היום בעבודת הבורא וישתוקק תמיד לזה וממילא יהרהר גם בשכבו ממש בדברי תורה. וז”ש ודברת בם כו’ בשכבך ממש כנ”ל:
The Midrash (Bereishis Rabbah 69:1) explains on the pasuk of Yaakov’s dream, that there was an expression of longing that Yaakov expressed (כמה לך בשרי my soul longs for you, even in a parched and dry land).
For Yaakov did not need the dream (he was on a level to merit an open vision, not a lower level vision of a dream). However since he now went out of Eretz Yisrael and in these places he was not able to have a vision when he as awake, he therefore had the vision in a dream.
Now Yaakov wanted HaShem to reveal Himself to him even in these darkest of places. And therefore this necessitates a dream.
This is the idea of “My soul pines” for it longs for the revelation of HaShem even in the parched land. As above.
This is the idea of the Arvit prayer (that Yaakov instituted). It also explains the idea that the gemara states that arvit prayer is optional. It means that to gain this level of prayer, one must not need it for himself, the reason why he enters these places is to bring about the light of HaShem there. One doing for such reasons is able to indeed pray the Arvit prayer (properly).
We hhave explained that this is the idea of (the evening prayer) “When you lie down”. This means that one is completely involved in service of HaShem all day long, and is constantly longing for HaShem, therefore when he goes to sleep he continues to think words of Torah. This is the idea of “You shall speak in them…when you lie down” Literally when one is asleep.