Sefat Emet, Genesis, Vayishlach 20:3

במדרש ויותר יעקב לבדו אין כאל ישורון כו’ מי כאל ישורון כו’ שבכם כו’ מה שעתיד הקב”ה לעשות עשה מקצתו בעוה”ז ע”י הצדיקים כו’ מה הקב”ה ונשגב ה’ לבדו. יעקב ויותר לבדו כו’. הענין הוא דכתיב מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים כו’. ובמדרש שם. הקב”ה רחוק וקרוב כו’. פי’ הקב”ה שהוא רחוק ונעלם וגבוה מכל גבוה הוא הכל יכול ליתן חלק אלקותו ית’ להדבקים בו כמ”ש חלק ה’ עמו. וכ”כ עין לא ראתה כו’. ולעתיד שכ’ ונשגב ה’ לבדו אז לא יהי’ מציאות בעולם רק לבני ישראל עם קרובו כמ”ש יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל. שיהי’ להם דביקות באלקים ממש יותר מהמלאכים. אכן גם בעוה”ז נמצא בעולם שנה נפש שיש צדיקים שיכולין בעוה”ז להתדבק במה שעתיד להיות. וכמו כן בזמן בש”ק הוא מעין עוה”ב. וכמו כן בעולם בא”י וביהמ”ק היה התגלות אלקות בעוה”ז ובאמת נמצא בכל איש ישראל חלק אלוה ממעל רק הצדיקים יכולין להוציאו מכח אל הפועל. ויעקב אע”ה דכתיב בי’ תתן אמת ליעקב הי’ לו דביקות בשורש האחדות כמו שיהי’ לעתיד ונשגב ה’ לבדו ואמרו חז”ל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים שכתיב והאכלתיך נחלת יעקב. הוא כנ”ל שבש”ק יש התגלות אלקות. וכ’ והאכלתיך לומר כי נמצא זאת בישראל תמיד רק שאין לנו פה לאכול ובש”ק דכתיב ביום השבת יפתח נפתחו לבות בני ישראל ויכולין להתדבק בנחלת יעקב:

In the Midrash: “And Jacob was left alone.” “There is none like the God of Jeshurun…” “Who is like the God of Jeshurun… who is among you…” What the Holy One, blessed be He, is destined to do, He has already done in part in this world through the righteous. Just as the Holy One—“And the Lord alone shall be exalted”—so too Jacob: “And Jacob was left alone.” The matter is as it is written: “Who is a great nation that has God so near to them?” And in the Midrash there: the Holy One is both distant and near. The meaning is that the Holy One, though distant, hidden, and higher than all heights, is nevertheless able to grant a portion of His divinity to those who cleave to Him, as it is said: “The Lord’s portion is His people.” And likewise: “No eye has seen…” And in the future, when it is written “And the Lord alone shall be exalted,” there will be no existence in the world except for Israel, His close nation, as it is said: “It shall be said to Jacob and to Israel: What has God wrought?” They will have cleaving to God Himself, more than the angels. Yet even in this world—within the cycles of world, year, and soul—there are righteous ones who can attach themselves to what will be in the future. And likewise, the time of Shabbat is a taste of the World to Come. And likewise, in the world—in the Land of Israel and in the Temple—there was revelation of Divinity in this world. And in truth, every Jew possesses a portion of God above; only the righteous are able to bring it from potential into actuality. And Jacob, peace be upon him, of whom it is written: “Give truth to Jacob,” possessed cleaving to the root of oneness, as it will be in the future when “the Lord alone shall be exalted.” And our sages said: one who delights in Shabbat is given a boundless inheritance, as it is written: “I will feed you the inheritance of Jacob.” This is as said above: on Shabbat there is revelation of Divinity. And it says “I will feed you” to teach that this reality is always present within Israel, only we lack the mouth to taste it; but on Shabbat, as it is written “On the day of Shabbat, it shall be opened,” the hearts of Israel are opened and can cleave to the inheritance of Jacob.

The Sefat Emet teaches that the revelation of divine oneness that will be manifest in the future is already accessed, in part, by the righteous even now. Shabbat, the Land of Israel, and the Temple serve as windows through which this future light can be tasted. Every Jew carries a divine portion, but the righteous draw it into expression. Jacob’s solitary cleaving mirrors the ultimate revelation when God alone will be exalted.

Summary: Jacob’s solitude reflects a future state in which God’s oneness is fully revealed. Though this revelation belongs to the future, the righteous, and especially Shabbat, allow a foretaste of it even now. Every Jew holds a spark of this divine portion.