Korach תרמ"ח 4

ברש"י וגמ' לא כתיב בן ישראל שיעקב ביקש רחמים על עצמו שלא יזכר שמו על המחלוקת. ומה ענין רחמים על עצמו. אך הנקודה שנטע יעקב אע"ה נקודה של אמת בתוך בנ"י על זה בקש שלא יוכל להתקלקל לעולם. ולכן אמרו חז"ל אעפ"י שחטא ישראל הוא. וכל ישראל יש להם חלק לעוה"ב. והיינו שאם אדם חוטא מסתלק ממנו אותה הנקודה אבל לא יוכל לחטוא בזה שהוא בחי' תתן אמת ליעקב. ופי' אמ"ז ז"ל שאמת הוא דבר המתקיים לעד כי מים המכזבים מימיהם פ"א נק' כזב היפך האמת. ולכן בהתיחסו על הדוכן כתיב בן ישראל שחלק זה מצטרף לטובה ולא לרעה. וז"ש שלא יזכר שמו על המחלוקת כי כחו של יעקב אינו מתגלה במחלוקת רק אם דבוקין באחדות. ולכן בשבת קודש כתיב והאכלתיך נחלת יעקב שזוכין בש"ק להארת הנקודה של אמת שהוא נחלת יעקב. שהגם שיש לכל איש ישראל חלק מזה. אבל בשבת היא מתגלה ומאיר ונותן קיום ומזון לעובד ה' כמ"ש והאכלתיך נחלת יעקב: