Korach תרמ"ט 1

בזוה"ק מחלוקת פלוגתא דשלום שבת שמא דקוב"ה כו'. הענין הוא כי הכהנים ולוים הם מדריגות חלוקות כדפי' בזוה"ק בוקר ויודע כו' אהרן בחי' יומם יצוה ה' חסדו. ולוים בחי' בלילה שירה עמי ימינא ושמאלא. והנה בשורש העליון הכל אחדות אחד. וע"ז מברכין יוצר אור ובורא חושך הם בפרטות כל אחד בפ"ע זה ביום וזה בלילה. עושה שלום ובורא הכל הוא בחי' השבת שבו מתחדש אחדות כלל הבריאה. ובימי המעשה הוא בפרט כל יום בפ"ע. וכתיב ויהי ערב ויהי בוקר בכל ימי המעשה ולא בשבת כי בשבת הכל אחד. וכל אלה הענינים הם גם בפרט כל עובד ה' שיש באדם עצמו מדות חלוקות. וזה המחלוקת באדם עצמו שמדה זו ממשיכו לכאן וזה לכאן. ובש"ק שזוכין לסייעתא דשמיא שורש העליון בהארת נשמה יתירה נק' יום מנוחה שבו מתאחדין כל המדות להיות אחד. כדאיתא בשם הרמב"ן ז"ל בעוה"ז מי שאוהבו אינו ירא ממנו וכמו כן להיפוך. רק בעבודת הבורא ית' אהבה ויראה מתאחדין. והכלל כפי סייעתא דשמיא שזוכה האדם להפיק רצון מהשי"ת זוכה אל השלימות כמ"ש ברצות ה' כו' גם אויביו ישלים אפילו היצה"ר כדכתיב בכל לבבך: