Yitro תרנ"ז 1

אנכי ה"א אשר הוצאתיך. במד' אלוה אני על כל באי עולם אבל לא ייחדתי שמי אלא עליכם. כי הקב"ה נותן אלהות וכח לכל ברי'. אבל יש כחות נפרדים שמתפשטין לתת חיות אפי' להכופרים בהקב"ה. ולכן נקראו אלהים אחרים. פי' כוחות שמשתנים להיות נפרדים מחי החיים. וכן קיום הטבע שיש בו אלקות שנטבע תוך הטבע בכל דבר לפי מדתו וצימצום וציור מיוחד. והנהגה זו נק' בית עבדים. כי כל דבר שאינו במקומו ושורשו נק' עבד. כמ"ש גר יהי' זרעך בארץ לא להם ועבדום. וחירות הוא הדביקות בשורשו ומקומו. וכשהוציאנו הקב"ה מבית עבדים לחירות עולם קרא שמו ית' עלינו אנכי ה' אלקיך באלקות המיוחד. באחדות השם ית'. שע"ז השם כ' אני ה' לא שניתי. שאין בזה השתנות. וכבודי לאחר לא אתן כתיב. ולכן לא יהי' לך אלהים אחרים על פני. פי' שהוא גזירה ג"כ שכל העובד ע"ז מקודם נסתלק ממנו זה האלקות המיוחד לבנ"י שנק' פני ה'. וזה ג"כ עדות השבת דכ' ששת ימים עשה כו' וינח ביום הז'. ע"כ נאסרו המלאכות בש"ק. כמ"ש בפ' בראשית מזה. שכל מלאכה היא נתינת כח נפרד בתוך אותה המלאכה וכמו שהטביע הקב"ה כוחות בטבע והם נסגרים עד יום שכולו שבת. שאז מלאה הארץ דעה את ה'. ובש"ק מתגלה אלקות בבחי' האחדות. כמ"ש כגוונא דמתייחדין לעילא כו' וכ"כ במ"א מזה לכן קצרתי: