Sukkot תרמ"ד 5

בענין שמחת בית השואבה שאמרו חז"ל מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו. דכתיב משוש כל הארץ שמא"י וירושלים נמשך שמחה לכל העולם והוא בבחי' עולם. ובבחי' הזמן ימי החג נותנין שמחה לכל השנה. לכן נקרא זמן שמחתינו שכל השמחות נובעין מזמן זה. ובנפש בנ"י נותנים שמחה לכל הברואים. דכתיב ישמח לב מבקשי ה' ואין בעולם מבקשי ה' כמו בנ"י. לכן בביהמ"ק בחג שנאספו שם כל בנ"י נק' שמחת בית השואבה. שכל השמחות נובעין ושואבין משם בג' הבחי' עולם שנה נפש. וגם עכשיו על ידי הזכירה ומצות לולב שהוא זכר למקדש. דכ' ושמחתם לפני ה"א ז' ימים ותקנו זכר למקדש. מזה מתעורר מעט משמחת בית השואבה. וז"ש מי שלא ראה שמחת ביה"ש. ראי' הוא בעין הלב להסתכל ולהתבונן בשמחה שהיינו שמחים בזמן המקדש. ומי שמעולם לא נתן לב להתבונן בזו השמחה. ע"ז אמרו לא ראה שמחה מימיו. דאל"ה קשה למאי נ"מ כתבו זה: