Sukkot תרמ"ד 6

חג הסוכות הוא שמקרב הקב"ה את בנ"י בתשובה מאהבה ושמחה. ועל זה נאמר על כל פשעים תכסה אהבה. והיא הסוכה שמגין על בנ"י וע"ז נאמר מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. ולעולם נשאר אהבה בלבות בנ"י לה'. אך החטאים מכסים. ובימים אלו נגלה האהבה. וזהו עפ"י אמרם ז"ל ע"י תשובה מיראה זדונות נעשין כשגגות וע"י אהבה נעשין כזכיות. והנה כתיב עונותיכם היו מבדילין. משמע כי העון שהוא מזיד הוא מבדיל ולא שוגג. ולכן כשנעשין כשוגגין שוב אין הבדל. ויכולין אח"כ לעורר האהבה. וכשמתעורר האהבה שוב על כל פשעים תכסה [אהבה]. היינו שלא נשאר מהפשע כלום ונעשה כזכות. ואא"ז ז"ל הי' אומר תמיד שיש נקודה בכל איש ישראל שהקב"ה מגין עלי' וע"ז נאמר מגן אברהם. והיא נקודה אהבה הנ"ל שעלי' נאמר מים רבים לא יוכלו לכבות. וחג הסוכות הוא מעין המשכן שניתן לבנ"י אחר החטא כשנתקנו בתשובה. כתיב ויקהל משה פרש"י ז"ל למחרת יוהכ"פ כשירד מן ההר שנתרצה הקב"ה לבנ"י בשמחה. ואז התחיל נדבת המשכן בימים שבין יוהכ"פ לסוכות, שכן כתיב בבוקר בבוקר והי' רק איזה ימים. ובנדבת המשכן שהי' בשמחה נעשה הכנה להיות זמן שמחתינו בכל שנה ושנה. ואיתא במדרש אוהבם נדבה שע"י נדבת המשכן בשמחה אז נתעורר אהבה בין ישראל לאביהם שבשמים. כי באמת בעל תשובה שנעשה בו פגם ע"י החטא. צריך להיות עיקר התיקון ע"י הרצון טוב. וזה מתקן מה שחסר בגוף העשי'. ומזו הנדבה נעשה המשכן שחל עליו שמו ית'. כמו שביקש משה רע"ה ויהי נועם ה' כו'. וכל זה מתקיים בחג הסוכות ע"י הרצון בשמחה להסתופף בבית ה'. כמ"ש משכני אחריך נרוצה ונמשכין אחר מה שרוצה השי"ת. וע"י זה יכולין להתאסף כמ"ש ויקהל משה כו'. שקודם התיקון אינם יכולין לבוא אל האחדות. וכן סוכות נק' חג האסיף ומתאחדין בנ"י. כמ"ש חז"ל הרמז באגודת הד' מינים בסוכות שנעשין בנ"י אגודה אחת: