Sukkot תרמ"ח 1
Sukkot · תרמ"ח (1887) · Essay 1
This essay has not been translated yet — it is part of our ongoing translation project. The original Hebrew is presented below.
זכרתי לך חסד נעוריך כו'. ממשמע שזכות זה נזכר לעולם לבנ"י בודאי נמצא מדה זו לעולם בלבות בנ"י. להיות נמשך אחר השי"ת להפקיר הכל ללכת אחריו. אכן כתיב אהבת כלולותיך שכשיש אחדות הראוי בבנ"י אז באין למדה זו. ובאמת גם האחדות נמצא בבנ"י אך כתיב עונותיכם היו מבדילין ביניכם כו'. פי' שהעונות עושין פירוד בעצמותם. וממילא נפרדו מדביקות באלקים כמ"ש ויהי בישורון כו' בהתאסף. לכן אחר יוהכ"פ שנטהרו בנ"י נעשין אחד ואז הם נמשכין אחר השי"ת. וזה רמז הסוכה שדרשו חז"ל כל בנ"י ראוין לישב בסוכה אחת אהבת כלולותיך כנ"ל: