Sukkot תרמ"ח 2

חביבה מצות סוכה שדרשו חז"ל שחל שם שמים על הסוכה. ונק' צלא דמהמנותא בזוה"ק שצריכין להאמין שהוא מקום שחל עליו ש"ש. וכ' בכל מקום אשר אזכיר כו' שמי אבוא אליך וברכתיך. ולכן ימים אלו נותנים ברכה על כל השנה כמו שהי' ביהמ"ק מיוחד לבנ"י. ומשם יצא הברכה על כל העולם. כי יש בחי' עולם שנה נפש כמ"ש במ"א. ובסוכות כתיב שבעת ימים בשנה שימים אלו הם כלל כל השנה. והסוכה הוא כלל כל העולם. ובנ"י בד' מינים הם כלל כל הנפשות. כי האדם כולל הכל ואתם קרוין אדם. דהנה איתא חביב אדם שנברא בצלם חיבה יתירה נודעת לו כו'. וזה נתקיים בחג הזה ע"י הד' מינים שכולל כל מדריגת בנ"י כדאיתא במד'. והוא להראות כי חל צלם אלקים על בנ"י בימים הללו. והשי"ת נתן לנו מצות שעל ידיהם יהי' לנו דביקות וידיעה בזה הצלם האלקי כמ"ש כל הנקרא בשמי כו' עיין בזוה"ק פרשת אמור. כי הד' מינים הם רמז לד' אותיות הוי' ב"ה וב"ש. והם הד' בחי' שנאמר בפסוק זה יאמר לה' אני היינו בכל בטעם ובריח. וזה יקרא בשם יעקב הוא בח' הקול תורה. וזה יכתוב ידו לה' הוא במעשה המצות. ובשם ישראל יכנה הם הפשוטים בחי' ערבה. וע"י שמכניסים עצמם לכללות בנ"י יש להם ג"כ חלק בזה הציור. והנה כמו שבר"ה נברא ונתחדש העולם וכ' ויקרא שמם אדם ביום הבראם. ולכן אחר שנתחדש הבריאה חל על בנ"י שם אדם כבתחילה. אך על ידי החטא צריכין כל התקונים שמר"ה ועד החג להיות מוכן לקבל הציור והשם אדם. וכמו שהי' בדורות שאחר החטא ירדו. עד שבא אברהם ובו נתקיים שם אדם ביום הבראם הוא אברהם. דכתיב בי' ויקרא בשם ה' שהקרא שמו ית' בעולם. ולכן חל עליו שם אדם כמ"ש כל הנקרא בשמי. וזה הכח ירשו בני ישראל. והכלל שבחג הזה חל שם שמים על בנ"י בכח מצות סוכה וד' מינים כנ"ל. לכן צריכין להיות נבדל מתערובות האומות ע"י הסוכה כמו שהי' בארץ ישראל ובמקדש. ואז השי"ת פורס סוכת שלומו עלינו. והנה בתחלת הבריאה כתיב יהי אור ויבדל כו' דרשו חז"ל שגנז האור לצדיקים. ומסתמא מתחדש זה בכל שנה שבר"ה נברא העולם. ובסוכות מתגלה זה האור הגנוז לכן צריכין הבדלה. וע"י הסוכה שהיא דירה המיוחדת לבנ"י יכולין לקבל הארת אור הגנוז הנ"ל. כמ"ש אור זרוע לצדיק. ע"י הלולב דכ' צדיק כתמר יפרח. ואח"כ כ' לישרי לב שמחה שהוא זמן שמחתינו: