Sukkot תרמ"ו 6

בענין שמיני עצרת תהי' לכם. ובנ"י נהגו לעשות שמחת תורה כדאיתא בזוה"ק ברע"מ פרשת פינחס. כי בחג הסוכות הקב"ה מראה לבנ"י חיבה ואהבה יתירה וצריכין בנ"י עי"ז להתקרב אליו. כמ"ש במ"א ביאור הפסוק כי ידבר שלום אל כו' חסידיו כו' ולא ישיבו לכסלה. על פי המשנה הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף כו' אוהב את הבריות ומקרבן לתורה והוא מדותיו של הקב"ה ע"ש בפ' נשא מ"ש בזה. ובסוכות מתקיים הנהגה זו ובנ"י מתקרבין לתורה על ידי החיבה הנ"ל. והיית אך שמח כתבו חז"ל לרבות יו"ט האחרון. היינו שבנ"י יקבלו השמחה בעצמותן. וז"ש עצרת תהי' לכם דמקודם כתיב ושמחתם לפני ה' אלקיכם בד' מינים ובמצות הסוכה שהיא השמחה הבאה משמים. וכ' הביאני אל בית היין כו'. יש לפרש על הסוכה שהיא הדירה שהקב"ה נותן לבנ"י ור"ת הביאני כו' אהבה והוא אהבה באתכסיא. ודגלו עלי אהבה היא רמז לד' מינים שבלולב. ורמוזין לארבעה דגלים שהי' לבנ"י במדבר. והסוכה רומז לענני הכבוד. לכן כ' חז"ל ודגלו כמה פי' ודילגו ולגלגו ע"ש במד' פ' במדבר. והוא ד' מינים שנמצאו בבנ"י טעם וריח כו' כמ"ש במד' אמור. [ולכן כתיב אח"כ סמכוני באשישות דרשו חז"ל על ב' התורות שבכתב ושבע"פ אש דת כו'. שעתה חולת אהבה אני ואין שיור רק התורה] ומאהבת המקום מתקרבין בנ"י ומקבלין השמחה בעצמותם. לכן כ' והיית אך שמח הוא בשמחת התורה שמתעורר בלבות בנ"י כמ"ש וחיי עולם נטע בתוכנו: