Sukkot תרמ"ו 5

ביום הושענא רבה שבחרו חז"ל במצות הערבה שנק' מנהג נביאים. כי הערבה היא עיקר החביבות שניכר שהקב"ה בוחר בבנ"י שיש בהם התקרבות בעצם הגם שאין בהם טעם וריח עכ"ז ערבים הם לפניו. והוא מדת דוד המע"ה דלית לי' מגרמי' כלום רק מה שהוא כלי מוכן לקבל ולשמור כל הניתן בו מלמעלה. וזה הסימן פי' חלק. ואיתא במנהגן של בנ"י אעפ"י שאינם נביאים בני נביאים הם ומנהג ישראל תורה. והוא מצד שמכוונים בעצמותן לדעת העליונה וזה עדות שיש להם דביקות בעצם למעלה. ובאמת על בחי' זאת הוא עיקר הקטרוג וצריכין להיות נושע ישועה רבה בזה החלק של בחי' הערבה. ולא על חנם קבעו הרבה בקשות ביום הזה וקראוהו הושענא רבה. והוא יום האחרון של חג הסוכות. ובודאי בכללות בנ"י מתגלה ע"י מצות הסוכה דביקות עליון, כמו שזכו בנ"י ע"י הליכתם במדבר אחר השי"ת לכמה מדריגות רמות כדכ' ימצאהו בארץ מדבר. פי' כמ"ש יגעתי ומצאתי. וכתיב ישוטטו לבקש את דבר ה'. וכמו כן בכל עת הקב"ה כביכול מטמין מטמוניות לאותן המבקשין למצוא דבר ה'. וכ"כ מי יתנך כו' אמצאך בחוץ אשקך כו'. ובמדבר נתקיים בפועל כמ"ש ישקני מנשיקות פיהו והוא הדביקות שנק' השקה וחיבור. אך עתה יש ע"ז קטרוגים וצריך להיות בצינעא ולעתיד כ' גם לא יבוזו לי. ישמע חכם ויוסף לקח: