Sukkot תרמ"ו 8

בנוסח תפלת גשם זכור שנים עשר שבטים שהעברת בגזרת מים שהמתקת למו מרירות מים כו'. דכתיב אחר שנסעו מים ויבואו מרתה כו' ויורהו ה' עץ וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט. אח"כ ויבואו אלימה כו' י"ב עינות מים ושבעים תמרים. דהנה ההשפעה הבאה משמים ע"י שמתפשט אח"כ לכמה ענפים עד שכל העולם ניזון ממנו. ומצד זה נמצא מרירות במים. והי"ב השבטים הם העומדים בראשונה ובזכותם מונעים הקטרוג. כי רב צדקתם לגבור על כל המרירות שעתיד אח"כ להיות. ובאמת בנ"י אחר יציאת מצרים נבראו לתקן כל העולם. ואחר שעברו בגזרי מים הי' המכוון שיעמדו להיות חומת ברזל לבטל המרירות של הרשעים. ויבואו מרתה וימתקו. שם לו חק יתכן לרמוז על החודש הזה שהוא התיקון בדרך המשפט. ושם נסהו לשון הרמה שאדרבא ע"י המשפט שבר"ה ויוהכ"פ זוכין אח"כ לזה החג שהוא למעלה מהטבע. אלימה הוא בחי' אלקים. ושם שתים עשרה עינות בחי' הי"ב שבטים י"ב שערים הראשונים עומד על שנים עשר בקר. אח"כ יש ע' תמרים הוא התחלקות ענפים ע' שרים ששם יש יניקה לע' אומות לכך יש מרירות כנ"ל. ותמרים לשון תמורה ששם יש התחלפות ותמורות כענין שנא' אל תמר בו ודרשו חז"ל מלשון תמורה. וע"י הי"ב עינות נמתק המרירות ויחנו שם על המים. וזה עבודת זה החג שנדונין בו על המים. והי"ב עינות וע' תמרים והג' אבות גי' פה שהם הכלי לקבל שפע הבאה מלמעלה. והכל גי' אלהי"ם ואלימ"ה כנ"ל. ולכן בחג הזה צריכין התיקונים בע' פרים לע' ענפים שנקרא תמרים. [ויריחו נק' בפ' עיר התמרים. ויתכן שהיא שורש ז' אומות שהם שורש לע' אומות כמ"ש מזה בר"ה מענין מריע ומפיל חומה]: