Parah תרמ"ז 2

ובמדרש חקת מי יתן טהור מטמא. אברהם מתרח ישראל מאומות עוה"ב מעוה"ז ע"ש. עוד אמרות טהורות כסף כו' מזוקק שבעתים כו'. כי הנה השי"ת עשה להיות זוכין לטהרה ע"י הנסיון והצירוף בעוה"ז. ולכן היו בני ישראל במצרים בכור הברזל ונשקעו במ"ט שערי טומאה עד שזכו לצאת משם לקנות הטהרה טהור מטמא. וכן הוא בכל גלות. וז"ש ישראל מאומות אין הכוונה שיצאו מהם שע"ז כבר אמר אברהם מתרח. רק שעל ידי הגלות בין האומות זוכין דוקא לטהרה. וכן זוכין לעוה"ב על ידי היגיעה בעוה"ז. ולכן קודם שנגאלו בניסן זכו לטהרה שנעשו ברי' חדשה כענין שנאמר לב טהור ברא לי אלקים. וכן הוא בכל שנה שכל שבת הוא זכר ליציאת מצרים כמ"ש במ"א שזוכין לצאת משערי טומאה לשערי טהרה בכל שבת ושבת. ובסוף השנה זוכין לטהרה ואח"כ לגאולת מצרים בפסח כמ"ש וחמשים עלו בני ישראל כו'. שנכנסו לחמשים שערי בינה. כי הטהרה היא מתנה משמים וכפי היגיעה והנסיון זוכין לזה. ולכן רמזו במדרש פרה אדומה תמימה רמז למלכיות מצרים בבל יון כו'. פי' שמכל אלה הגליות נזכה לטהרה השלימה לעתיד לבוא: