Tetzaveh תרס"ג 1

במדרש מה שמן מאיר. כך ביהמ"ק מאיר לעולם. לכן נקראו ישראל זית רענן שהם מאירים לכל. השמן הוא מאיר שעל ידו האור נאחז בפתילה. וכמו כן ע"י ביהמ"ק הי' האור נאחז בנפשות בנ"י. דכ' ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. ובזוה"ק נר מצוה ותורה אור דבעי עובדין דמצות לאתקנא שרגא ובעי אורייתא לאנהרא שרגא. ומצות מתקנין אברי הגוף להיות כלי לקבל הארת הנשמה וע"י התורה מאיר הנשמה. ובשב"ק מאיר הנשמה שזה רמז הדלקת נר בשבת. ובימי מעשה לאתקנא שרגא. ויום השבת לאנהרא שרגא. וכבר כ' במ"א מה שלפעמים נאמר אתה תאיר נרי ולפעמים אתה נרי. וכענין שכ' בזוה"ק דיש שמן למאור. ויש שמן המאור שהוא מדריגה גבוה. דיש נשמות שהם כלים לקבל האור. ויש נשמות גבוהות שהם בעצמם האור כמ"ש חלק ה' עמו. וזהו בחי' משה רבינו כי טוב הוא אין טוב אלא תורה. וז"ש ויקחו אליך שמן זית כו' למאור. שהוא שמן המאור עצם האור. לכן כתיב ואתה תצוה שהתורה מתפשטת לרמ"ח ושס"ה מצות. ומרע"ה שר התורה הוא מחבר כל נשמות בנ"י שיקחו אליו שמן למאור. ומש"ה "שמן "המאור. ובשבת מתגלה הארת מרע"ה בכל איש ישראל. כי הנשמות שלמטה הם שמן למאור. ושורש הנשמה שלמעלה שמן המאור. ובשבת קודש יש התגלות נשמה יתירה ועל זה נאמר אתה נרי: