Tazria תרנ"ב 2

ובמד' אשא דעי למרחוק כו'. לשון שבח ולשון שבר שבחן של צדיקים ומפלתן של רשעים כו'. כי הנה הדעת צריך בירור דכ' עה"ד טוב ורע. ואחר החטא התיקון הוא בדעת שיודעין להבדיל בין טו"ר כמ"ש חז"ל אם אין דעת הבדלה מנין. א"כ ע"י הדעת מבררין שבחן של צדיקים ומפלתן של רשעים. ולכן משמש ב' לשונות והבדלה זו נעשה ע"י בנ"י שזכו לתקן זה החטא מתערובת טו"ר. וראשון היה אברהם אע"ה. ז"ש מחשבין לשמו של אברהם כו'. שזכה שניתן לו אות ברית מילה. שהוא בירור זה הדעת. והוסר הערלה והקליפה שסובבת הפנימיות. ולכן נברא האדם עם הערלה וביום השמיני ימול כדי לברר זה הדעת. והסרת הערלה היא מפלת הרשעים. והברית הוא שבחן של צדיקים. והוא עצמו מ"ש במשנה בעשרה מאמרות נברא העולם כו' כדי להפרע מן הרשעים וליתן שכר לצדיקים. והנה האדם הוא עולם קטן וכולל מכל עשרה מאמרות ויש בו בחי' אחור וקדם כמ"ש לעיל. והוא כדי לעשות ב' הפעולות להסיר הפסולת ולהוציא אור הפנימי. והוא בירור הדעת. וזהו אשא דעי למרחוק שהוא בכח סייעתא דשמי' שזכה אברהם אע"ה שכרת לו הקב"ה ברית מילה לרומם הדעת ולבררו מתערובת טו"ר כנ"ל: