Tazria תרנ"ו 2

במד' אחור וקדם צרתני זכה אדם א"ל אתה קדמת לכל מ"ב כו'. האדם נברא בסוף כל מ"ב אבל הוא מוכן שיקרב את עצמו כמ"ש מעשיך יקרבוך. ולכן זכה א"ל אתה קדמת בכוחך. ז"ש במד' אשא דעי למרחוק כי האדם צריך לעלות לשורשו העליון בכח הדעת שבו לכן יש בו לשון שירה. ב' לשונות שבחן של צדיקים ופורענותן של רשעים. והוא כמאמר התנא למה נברא בע"מ ליתן שכר טוב ולהפרע. ואמר מחשבין לשמו של אברהם אבינו ע"ה כי הוא הי' הראשון שקירב א"ע וכל העולם אל השורש כמ"ש במד' פ' לך שאיחה כל העולם להקב"ה. והוא האדם שזכה להיות נוחל ב' עולמות. ובמד' חקת מי יתן טהור מטמא לא אחד עוה"ב מעוה"ז וכן אברהם מתרח. וכ"כ באברהם מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו. וכ' אחד הי' אברהם והיינו כשמעלין הכל אל השורש נדחה הפסולת ונעשה מטמא טהור. ובגמ' נדה איתא ר"מ אומר מי יתן טהור מטמא על דם נעכר ונעשה חלב. ורבנן דרשו על שכבת זרע שהוא טמא ואדם נוצר ממנו והוא טהור. והכל ענין א' כי הדם כשנתעלה לדדים ונעכר ונבדל הפסולת. מתהפך מדם שהוא טמא ומזיק. לחלב שהוא מחי' וטהור. והכל לרמוז כי יכולין לצאת מטומאה לטהרה ע"י תשובה אל השורש והאחדות. וכן הי' ממש באברהם שכל החסד מתגלגל בעולם בשבילו ויצא מתרח שהי' טמא. וזה ממש דם נעכר ונעשה חלב שהיא בחי' החסד. ולא עוד אלא שהשאיר רשימה וברית לדורות לבנ"י שנכנסין בבריתו של אאע"ה. ולכן אדם שנברא מש"ז שהוא טמא (ולכן) יש בו ערלה. וע"י המילה נבדל הפסולת וזוכין לטהרה. וכמ"ש על המילה בר"ת מי יעלה לנו השמימה. ולכן ביום השמיני ימול שהוא בחי' קדם בשורש העליון למעלה משבעת הימים. ולכל איש ישראל נאמר אתה קדמת לכל מ"ב ע"י המילה. כמ"ש כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב ועמך כולם צדיקים כמ"ש ע"ז הברית אשרי תבחר ותקרב. באמת א"א ע"ה קירב א"ע אבל אנחנו זכינו להתקרב בזכותו של א"א. ולכן נברא האדם בסוף שיעלה מלמטה למעלה. אחור ואח"כ קדם. וטמאה ז' ימים אח"כ וביום השמיני ימול: