Lech Lecha תרס"ב 2

והנה האבות נתעלו להיות מרכבה אל השכינה וכח האבות והראשון אברהם אע"ה לא הי' יכול להתגלות עד שבא אל ארץ ישראל כמ"ש בזוה"ק הנצנים נראו בארץ אלו אבהן וז"ש לך לך לתקוני גרמך וכדאיתא בזוה"ק דאברהם הבין בחכמה כל שורש הארצות ועל שורש ארץ ישראל לא הי' יכול לעמוד שהיא עמוק וכח אלקי. וכמו כן עצמו. שורש נפש האבות הוא גבוה מאוד וז"ש לך לך להודיע טבעך בעולם להוציא מכח אל הפועל שורש נפשו ועצמותו. והארת האבות אין מתגלים רק בזמן ומקום מיוחד וכמו כן באיש ישראל בכח המילה מתנוצץ בו חלק מבריתו של אאע"ה וכמו כן בכלל ישראל עמך כולם צדיקים שהם כלים שיתגלה בהם הארת האבות. וכמו כן בא"י וביהמ"ק שם צוה ה' את הברכה. וכמו כן בשבת קודש כל האותות והבריתות הכל ענין אחד שנגלה שם כח אלקות כדאיתא במד' ואתה בריתי תשמור שברית ושבת וא"י תלוי זה בזה ע"ש. דהנה כתיב אנכי עשיתי ארץ ואדם עלי' בראתי. עלי' פי' להיות שליט על הארץ בכח הנשמה שהיא מן השמים. וע"ז עדות השבת כמ"ש ולא נתתו לגויי הארצות ובמנוחתו לא ישכנו ערלים. פי' שהאומות עע"ז הם כח הבהמה היורדת למטה אבל איש ישראל בכח המילה מושך הארה מן הנשמה שהיא מן השמים. כמ"ש "מי "יעלה "לנו "השמימה והוא שליט על הארץ וכמ"ש הבט נא השמימה ומסיים כה יהי' זרעך. וכח האבות מסייע לנפשות בני ישראל לעולם. כתיב התהלך לפני והי' תמים לשון זה כמו והי' ברכה שהברכות מסורים בידך כמו כן אברהם שורש התמימות לתת שלימות לכל הנמשכים אחריו כדאיתא במשנה תלמידיו של אברהם אבינו אוכלין בעולם הזה ונוחלין לעוה"ב זה בחי' תמימות להיות חלק שלמטה דבוק בחלק שלמעלה. בנח כתיב תמים היה לפי שעה. והיה תמים הוא סדר קבוע ליתן שלימות לכל הדורות: