Lech Lecha תרנ"ה 3

בפרשת המילה אני אל שדי התהלך לפני והי' תמים כו' ונמלתם את בשר ערלתכם. וכתיב כל הגוים ערלים וישראל ערלי לב כי האדם " כולל כל העולם ונקרא עולם קטן וממילא נמצא בו חלק עה"ד טו"ר והקב"ה אמר מעץ הדעת טו"ר לא תאכל. ומה שאמר הנחש והייתם כאלהים יודעי טוב ורע. ואנחנו הרואים כי הקב"ה ותורתו אמת ואין אנו יכולין לעמוד בידיעת טו"ר. ואמת כי מי שיוכל לדעת טו"ר ולא יהי' לו שום נטי' אחר ידיעת הרע הוא שנאמר עליו אני אמרתי אלהים אתם. והקב"ה ידע כי אדה"ר לא הי' יכול לעמוד בזה לכן נאמר לא תאכל ממנו. אבל באברהם אע"ה כתיב ומצאת את לבבו נאמן ב' לבבות יצ"ט ויצ"ר ולא הי' שום נטי' אחר ידיעת הרע. ולכן נתן לו הקב"ה מצות מילה והוא תיקון עה"ד טו"ר. והסרת הערלה הוא כי לא יתלבש בחי' טו"ר במעשה כענין שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. שבנ"י מוכנים לזה בכח התורה ומצות. ואיתא כי השדים נבראו רוחות בלא גופות וכשקידש יום השבת לא נגמר להם גופות. והוא עצמו ענין חותם ברית מילה שע"י הסרת הערלה נחתם אות יו"ד ונגמר שם שד"י ואז המזיקין בורחין. ובעוד שהי' הערלה לא הי' חל השם. ובהסיר הערלה חל השם. ואמרו על אדם מושך בערלתו הי' פי' שנתן לערלה חלק בגוף ומעשה. והמילה היא להסיר חלק המעשה ולכן איתא מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה שכן הוא שיש בחי' דעת טו"ר אבל רק בידיעה ולא במעשה. ובעכו"ם מחשבה מצטרפת למעשה שיש להם ערלה בגוף ומעשה ובני ישראל רק ערלי לב וז"ש ימול את בשר ערלתו שלא יהי' התלבשות הרע במעשה. ובשר הערלה אינו יכול להתדבק בקדושה. וא"י להיות תמים רק בהסרת הערלה ואז הוא בלא מום כי בטל הדעת טו"ר בעץ החיים ועי' בזוה"ק דף ל"ה ע"ב: