Kedoshim תרנ"ד 3

בענין ערלה שכ' וערלתם ערלתו. וכתיב לא יאכל. וגם מ"ש אח"כ להוסיף לכם תבואתו. קיצור הענין הוא ע"פ מ"ש בזוה"ק דאסור לשמש בשני רעבון שלא להוסיף כשסט"א שולטת רק לסתום מבוע ע"ש פ' מקץ. ולפי שאחר החטא נתערב טו"ר ולכן יש מקודם שליטת הסט"א לכן ג' שנים ערלים. וערלתם ערלתו להיות נשאר בסתימתו. כי באכילת בנ"י נפתח המקור והשפע וכפי יניקת הבן מתרבה החלב ז"ש לא יאכל. ערלתו את פריו דעיקר השמירה מסט"א שלא להוסיף. דאל אחר אסתרס ולא עביד פירין הרי הקב"ה ברא עה"ד ואמר לא תאכל ממנו. ובמד' דא"א למד ערלת הגוף במקום שעושה פירות מערלת אילן. כי באמת זהו הכתנות עור על כל הגוף והי' הקפידה להסיר העור במקום עשיית פירות דוקא. וכמו כן באילן. ואחר הסתלקות הסט"א אז להוסיף לכם דייקא התבואה ולא לסט"א דאסתרס ודו"ק: