Lech Lecha תרס"ב 1

לך לך מארצך כו' אשר אראך. ובמד' שמעי בת כו' ושכחי עמך. פי' מו"ז ז"ל שהפסוק מלמד לנו שצריכין מקודם להיות סור מרע ולשכוח הטבע אז זוכין לראות האמת כו'. וזהו עצמו פי' לך לך שהאדם יש בו יצירה פנימיות שערי בינה בלב אבל מתלבש בצורה חצוניות וכמו שהי' במצרים שהוציאנו ה' משערי טומאה והכנסנו לחמשים שערי בינה. כן הוא בפרט גם כן וזה לך לך לצאת מלבוש הגשמי להתדבק בצורה הפנימיות. ואיתא לך לך בגי' מאה ובזוה"ק מפתחא דמאה ברכאן. נראה דהמשך מאה ברכות הוא ג"כ בסיוע הב' בחי' סור מרע ועשה טוב חמשים ברכות בכח סור מרע וחמשים בכח עשה טוב כמו התורה שנחלקת לרמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת ועל כל התרי"ג מאיר אור התורה כן הברכה על שניהם וכמו בשבת קודש זכור ושמור כאחד וכן שם שבת השבתה ושביתה כמ"ש ויכל וישבות ועל שניהם ויברך את יום השביעי: