Vayetze תרל”ה

תרל”ה

ב”ה

בזוה”ק מי שרוצה לירד לבור עמוק צריך מקודם לקשר עצמו בחבל חזק שלא ישתקע שם. כן ויצא יעקב מבאר שבע שנשבע להקב”ה בכל לבו. כנודע ששבועה הוא כלל חיות האדם. שהוא הז’ מדות שיש באדם. ואז הלך לחרן. וז”ש במדרש אז תלך לבטח כו’. כי כשמוסר אדם כל הז’ מדות שלו ונעשה בו רק רצון אחד תמיד להשי”ת. נק’ אז. והוא למעלה מהטבע. ואז יכול לילך לכל מקום שרוצה בלי פחד. ויפגע במקום שהרגיש גם שם נקודה הפנימיות והוציא יקר מזולל. וז”ש חז”ל תיקן תפילת ערבית שלילה נקרא ערב שאז יש תערובת טו”ר. והוא מצא בתוך התערובו ת הנקודה הטובה הנ”ל. [ויפגע במקום וילן. י”ל ע”פ מ”ש בשם הרב מפרשיסחא ז”ל ע”פ אדם ביקר בל ילין כו’. ופי’ כי השגה שאינה נשארת באדם למחרתו. אינו דבר של קיימא. ונמשל כבהמות נדמו עכ”ד. וי”ל ויפגע וילן שנשאר בו ההארה כנ”ל]. כי בא השמש י”ל בלשון אף ששם לא הי’ הארת השמש. אעפ”כ התדבק במקום הקדושה כנ”ל. וכ”ז הי’ הכנה בעבור בניו שירד יעקב אע”ה בכל המקומות אלו שיוכלו בנ”י אח”כ לילך בעקבותיו. ואין שום מקום נסתר וחושך לבני ישראל שלא דרך בו יעקב. וז”ש כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי כו’ דברתי לך. פי’ שלא יהי’ שום עזיבה לבנ”י שלא יהי’ מקודם כבר דביקות יעקב אע”ה שם כנ”ל:
The Zohar explains that if a person wants to go deep down into a pit, he needs to first attach himself with a strong rope, to help him get out. So too when Yaakov (left his home and travelled to Charan, a place of spiritual darkness) he left from Be’er Sheva. (The idea of Be’er Sheva refers to the concept of שבועה taking an oath), Yaakov made an oath to HaShem with his entire heart.
This is the idea of taking an oath: one commits with his entire life force. (See Sfas Emes Matos תרל”ד 1). The word שבועה is connected to the word שבע which refers to the seven traits of a person. Only afterwards could Yaakov proceed to Charan.
This is the meaning of the Midrash that quotes teh pasuk in Mishlei (3:23) אָ֤ז תֵּלֵ֣ךְ לָבֶ֣טַח דַּרְכֶּ֑ךָ וְ֝רַגְלְךָ֗ לֹ֣א תִגּֽוֹף – Then you will go your way safely, And not injure your feet, in reference to Yaakov’s travel. The word אז is used to refer to something that is above nature (The numerical value is 8, where the number 7 refers to this world, the number 8 is beyond. Also see Rashi on the pasuk אז ישיר משה). It is only when a person gives his 7 traits, and uses everything only to do HaShem’s will, then he has nothing to be afraid of. For he now connects to the element of above nature and can go to any place without any fear.
(This idea can be found immediately in yaakov’s journey) ויפגע במקום He came upon the place, our sages teach us that Yaaov instituted the ערבית – night prayer. The word ערבית is connected to the word ערב which means a mixture. For the time of evening there is a mixture of good and bad (lack of clarity) and Yaakov was able to connect to the pnimius, and extract what was precious from what was cheap, he found the נקודה טובה the good sparks in the darkness.
[“And he came upon the place and slept there”. We can explain this in line with the idea that the Pershischa Rav explained on the pasuk (Tehillim 49:13) אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו, that if a person hears a new insight (something precious יקר) and it does not remain with him the next day (בל ילין), then he is compared to an animal.
Yet with Yaakov it states ויפגע וילן (he attained the insight, and slept) this means that it remained with him] The pasuk continues בא השמש, the sun was setting, which means that he was now in a place of spiritual darkness where the light of the sun was not shining, nevertheless Yaakov was able to connect to the holiness that was (hidden) there. As explained above.
The reason for all these travails was as a preparation for Yaakov’s children to be able to go down into the darkest of places, following in his footsteps, and they will find no place in the greatest darkness where yaakov did not precede them. This is the meaning of the prophecy, that HaShem promised Yaakov, “I will not forsake you, until I do as I have promised you”. This means that there is never a time or place where Bnei Yisrael will ever be forsaken, for Yaakov’s connection to HaShem has always preceded them in these darkest places!

והאבן גדולה כו’ וגללו כו’. וביעקב כתיב ויגל. כמ”ש בספרים על הכובש את יצרו שהוא גדול יותר ממי שאינו שומע לו. רק הוא כובשו להיות כפוף תחתיו. וכל מי שצריך לשאוב מפי הבאר צריך לגלול זה היצה”ר. אבל הוא לשעה והשיבו למקומו כו’ כמ”ש במדרש. אבל ביעקב ויגל לשון גילוי שנתגלה ע”י. כל הפנימיות שיש בהאבן עצמו. הוא היצה”ר. שנהפך לטוב. ובירר שהכל טוב. כמו שיהי’ לעתיד הכל מתוקן. וזה החילוק בין וגללו לויגל כנ”ל. גם עתה בכל ש”ק יש הכנה לימי השבוע והוא כענין ויצא מבאר שבע לחרן. כמ”ש פי הבאר נברא בע”ש. שהוא התמשכות החיות מנקודה הפנימיות לכל הצדדין. ובאר שבע הוא אור שבעת הימים שהוא מתגלה בשבת קודש כנ”ל:
(Bereishis 29:2-3) “The stone on the mouth of the well was large, and the shepherds would gather together and roll the stone… And Yaakov revealed ויגל the well”
This is the idea that is mentioned by our sages (See Shelah), that one who conquers his evil inclination, and it is subject to him, is greater than one who simply does not listen to it. Now anyone who wants to draw water from the well, would need to roll off the stone – the evil inclination, yet it is a temporary measure, for it is returned back to its place. However Yaakov revealed the well (it does not say ויגלל rather ויגל), this is because Yaakov was able to even reveal the pnimius that was in the stone covering the well! He realized that even the evil inclination is also a manifestation of the hiddenness of HaShem, and with that he was able to change everything for good.
This is the way it will be in the future, and this is the difference between the words ויגל & וגללו.
Even in our times, every Shabbos is a preparation for the week to come, which is the idea of Yaakov leaving Be’er Sheva (Shabbos) and going to Charan (the days of the week). As the Mishna says “the mouth of the well was created on erev Shabbos, This symbolises the drawing of the life force from the inner point out to all directions. And Be’er Sheva is the light of the seven days which is revealed on Shabbos. As explained above.