Korach תרמ"ו 3

בפסוק ברית מלח עולם. פרש"י מספרי שברי' ומבריא אחרים כו'. שזאת המתנה שנתן השי"ת לאהרן להיות מדבק כל בנ"י אליו כמ"ש ומקרבן לתורה. דכתיב עבודת מתנה אתן את כהונתכם. פי' בס' תניא שהוא בחי' האהבה להשי"ת שזוכין רק במתנה ע"ש פ"ד. וע"ז כתיב עזה כמות אהבה כו' אם יתן איש את כל הון ביתו כו' וזה נתקיים בקרח שרצה לבוא למדריגת אהרן כמו שדרשו עליו חז"ל בוטח בעשרו כו' יפול. ואין לפרש שעשה קרח הכסף לפסל להיות בטוח על כסף וזהב. אך הוא בחי' בכל מאודך. שבודאי נתן כל העושר לזכות על ידו לעבודת המקדש רק שאין יכולין לזכות לזה רק במתנה. וזה הרמז בפסוק אל יתהלל כו' גבור כו' עשיר כו'. וכולם הם מדריגות שיכולין לזכות ע"י הגבורה כבישת היצר וע"י החכמה וע"י בכל מאודך. אבל העיקר הוא מי שיש לו דביקות בעצם והוא מתנה מהשי"ת השכל וידוע אותי. ובודאי קרח הי' עובד ה' ורמז העושר כדכתי' מצפון זהב יאתה כדאיתא בספרים ענין עבודת הלוים. אבל הכהן הוא בחי' אהבת ה' והקב"ה נתן בחי' זו במתנה לבני ישראל כמ"ש אוהבם נדבה. ונמצא מזה בכל איש ישראל רק אהרן הי' האהבה שבכלל ישראל. וע"י שהיה כן מדתו כמ"ש אוהב את הבריות ומקרבן לתורה כדדרשו חז"ל בפסוק ואהבת את ה' להיות שם שמים מתאהב על ידך ואהרן בחר לו זה הדרך וזכה בו להיות כלי מוכן בעבור כל בנ"י. וע"ז מבקשין ואהבתך אל תסיר ממנו כו'. שא"י לבוא לזה רק בכח המתנה כנ"ל. ולכן נתנו בנ"י תרומה לכהן ובכח זה נתדבקו בשורש כמ"ש איש אשר יתן לכהן לו יהי' כפי התחברות שהי' להם לכהנים זכו במדתם. ואיתא במשנה כל שמעשיו מרובין מחכמתו דומה לאילן ששרשיו מרובין כו'. וזה היה החילוק בין אהרן לקרח אם כי חכם גדול הי'. אבל אהרן הי' כל מעשיו בדביקות בשורש העליון. ואיך יתכן להיות מעשיו מרובין מחכמתו רק מי שזוכה לסייעתא דשמיא בחי' אהבת חסד כנ"ל. ואז כל הרוחות אין מזיזין אותו: